הבן שלי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

03/08/2007 | 23:11 | מאת: סימה ענבי

שלום לפסיכולוגים, יש לי ילד בן 5, מאוד חכם ופיקח, וכן חברותי. אך מידי פעם יש לו התקפי זעם קיצוניים, הוא צועק, ומרביץ ומשתולל. יש לציין שזה קורה רק כשהוא נמצא איתי או עם אביו בבית, ולא ליד אנשים זרים. אנו עומדים חסרי אונים למול ההתפרצויות המזוויעות הללו. הילד מאוד אהוב, אנו לא מחסירים ממנו דבר, ובוודאי שלא חום ואהבה. איננו מבינים מה גורם לכך. נשמח לכל עזרה או המלצה. תודה מראש ושבת שלום. סימה ענבי

לקריאה נוספת והעמקה
04/08/2007 | 00:24 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום סימה, התקפי זעם הם טקטיקה של מי שלמד להשיג באמצעותם סוג של תגמול. הילד שלך למד, בחכמתו, שנוכח התקפי הזעם שלו אתם מגלים אוזלת יד וחוסר אונים, וכנראה שהעמדה הזו שלכם גם מזכה אותו בתגמולים. לפעמים, כשההורים מבוהלים מהתקף הזעם, הם נוטים לעשות הכל כדי שהוא ייפסק. ילד חכם לא יחמיץ הזדמנות פז כזאת להשיג את מבוקשו. הפיתרון הוא התעלמות שקטה מההשתוללות, ברוח הכלל הידוע: אין הצגה אם אין קהל! אם את מרגישה שאתם מתקשים לטפל בזה בכוחות עצמכם, פנו להתייעצות עם פסיכולוג ילדים. בדר"כ מדובר בלא יותר משתיים שלוש פגישות הדרכה. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית