המשתנה והקבוע...

עברנו דירה.אני אוהבת את המקום החדש.אבל למרות זאת, אני מרגישה זרות ובדידות.פחדים ודאגות ממלאים אותי, חלק לגיטימיים למעבר אבל הרוב שייכים לקבוצת הפחדים שבאים מבפנים ללא הגיון - והם הקשים והמציפים שטורפים את דעתי ושנתי. אני עייפה מעצמי.למה הכל חייב להיות קשה ? גם כשאני יודעת שטוב.? היא בחופש...מה שמגביר את הלבד, על אף שב"עולם האמיתי" אני לא לבד. יש אנשים אמיתיים שבאמת איתי.אבל בפנים אני לבד.

ויק יקרה, את נשמעת לי אסופה מתמיד, נותנת מילים של כאב לכאב, נותנת מילים של תקווה לתקווה. זה לא קל, אני יודעת, אבל זה שונה מבעבר. אני שמחה על העולם האמיתי שלך, ומחכה איתך שתחזור. אורנה