התלבטות

שלום ליאת יש לי אחיין בן ארבע ואחיינית בת 7 חודשים. הבעיה היא שהם גדלים בבית ממש נוראי, אוירה מתוחה,עצבנית,צעקות,ללא שום כיבוד מינימלי אחד את השני. האמא מתנהגת בצורה הגובלת ממש בהתעללות !! האב עצבני וכועס כל הזמן, לעיתים קרובות מאוד מוציא את כעסיו על הילד. הילד לא מרוכז,מפוחד, לא מקשיב לאף אחד, ועם בעיות התנהגות נוספות. יש לציין כי בעוד מספר חודשים יערך לילד איבחון בעקבות שיחה שניהלה הגננת עם האב אודות בעיות התנהגות וריכוז של הילד בגן. האם במקרה כזה מאבחנים גם מצב ריגשי של הילד ומפנים את ההורים לעובדת סוציאלית? למרות ניסיונות של המשפחה לעזור, ולהדריך ולהפנות לייעוץ,שום דבר לא משתנה. אני כבר זמן רב מתלבטת אם לפנות לעובדת סוציאלית במקום מגוריהם, אך אני לא בטוחה שזהו המעשה הנכון מכיון שאני לא מכירה את השלכותיו ומצד שני קשה לי לחשוב שהילד גדל בצורה כזו וסובל כל כך. הייתי שמחה לשמוע את דעתך , וגם את דעתם של בעלי ניסיון בנושא. תודה רבה

ערב טוב, מסתבר שאנשים שונים מאד בדיעותיהם ובאמונותיהם לגבי הדרך בה צריך ונכון לגדל ילדים. רק לצורך ההגינות, עלי להזכיר שמה שנראה בבית אחד כמו שגרת חינוך, עלול להיתפס בעיניים אחרות כהזנחה או התעללות. אני יוצאת מנקודת הנחה שאת רואה את הדברים כהווייתם, ולכן טוב מאד שהילד עומד לפני אבחון. באבחון אפשר בהחלט להעריך את ההיבטים הרגשיים, והם בולטים מאד אצל ילדי גן. יש לקוות שהפסיכולוגית המאבחנת תוכל לזהות את הקשיים ולהציע עזרה להורים. מעבר לכך, אם למישהו יש יסוד סביר להניח שהוא עד להתעללות בחסר ישע, החוק *מחייב* אותנו בדיווח מיידי על כך לפקידת סעד או לגורמי רווחה או למשטרה. בדר"כ ייעשה בירור על הנעשה בבית, ובמידת הצורך תיעשה התערבות מסייעת ומכוונת. רק במקרים חמורים, בהם אין שיתוף פעולה מצד ההורה המתעלל, יישקלו צעדים חריפים יותר, כגון הרחקת הילד מהוריו. בברכה ליאת