בעיה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני לא יודעת אם זה המקום הנכון לעלות את הבעיה שלי. אני מרגישה שהחברות שלי נגדי. הן לא מסוגלות לפרגן לי, אפילו שרזיתי והן יודעות כמה זה חשוב לי, הן יורדות עלי. כאילו הן מקנאות בי. הן גם חושבות שאני מטומטמת, הן חושבות שאני לא מסוגלת לשלוט בדיאטה הזאת. ואני יודעת שכשארצה להפסיק עם ההקאות והשמירה על הכושר, אני אפסיק ברגע שאהיה מרוצה מאיך שאני אראה. איך להסביר להן שאלו החיים שלי ושיפסיקו להתערב? ובמקום לרדת עלי, שיתחילו קצת לפרגן... תודה. דפנה
דפנה שלום רב, ממעט הפרטים שרשמת נראה לי שאני רואה את הדברים קצת בשונה ממך. את מספרת על תהליך הרזייה שאינו נשמע נורמטיבי, וכולל שימוש בהקאות וכושר גופני מרובה. איכשהו זה נשמע מתאים להתחלה של הפרעת אכילה. חברותייך המציקות עושות זאת כנראה מתוך דאגה לך. מה דעתך על כך? וחוץ מזה, אולי תפרטי יותר מה קורה לך עצמך, ואיפה החברות מתחברות לכל עניין הדיאטה שלך. בברכה, טלי פרידמן
טלי. החברות שלי לא עושות את זה מתוך דאגה, ההיפך. ואני בטוחה בזה. הן כל הזמן מתערבות בדברים לא להן בכלל, הן רוצות שאני אפסיק עם הדיאטה כי הן לא סומכות עלי, ואם הן לא סומכות עלי סימן שהן לא חברות ובטוח שלא דואגות. ואין שום דבר רע במה שאני עושה, אני לא יודעת מאיפה הרעיון המטומטם הזה שזה מתקשר להפרעת אכילה כי זה ממש לא. ואולי במקום להגיד רק שאני לא בסדר, אנשים יתחילו להבין שאולי במקרה, הם לא בסדר.. אין להסביר להן שאלו החיים שלי? ושיפסיקו להתערב? (לא ענית לי מקודם)
דפנה יקרה. קראתי את ההודעה שלך, ונראה לי שבמקום לחשוב שהחברות שלך מקנאות בך את צריכה להודות להן. גם אני הייתי במצב שלך. התחלתי לרזות, כשכבר הייתי רזה- 1.60 ושקלתי 48. רק שאצלי ידעתי שאני רזה, ורציתי תשומת לב. בשלב מסויים איבדתי שליטה על מה שק'ורה ורק בזכות החבר שלי תפסתי את עצמי והתחלתי לאכול. תדאגי לעצמך ומהר!!!!! הקאות רק מזיקות!!!!! לולה.
לולה, אני לא רואה שום דבר פסול במה שאני עושה, מה רע בלרצות להיראות טוב? ואני זה לא את, אני שולטת על מה שאני עושה וכשארצה להפסיק, אני אפסיק. סתיו
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
