ילד בגיל 7

בני ילד חכםוטוב במסגרות הגן תמיד היו לו חברים גם אחרי שעות הגן כל שנת כתה א אפשר להגיד שעברה עליו התאקלמות לא קלה,הוא היה מגיע בהסעות לבית הספר אין מלווה בהסעות ושם תמיד חוזר הביתה עם מציקים לי(הוא ילד שיודע להחזיר)אנו גרים בכפר ומסגרת בית הספר היא אזורית,בקיצור כל השנה לא יזם ונפגש עם חברים אחר הצהריים מלבד ילדי השכנים שהם גם מכיתתו אך הוא אינו מסתדר איתם מה שמפריע לי מתבטא באופן דרמטי בבכי קורע אין לי חברים,אף אחד לא אוהב אותי,מה אני שווה וצורות ביטוי אופייניות לילד טיפשעשרה,הילד באופן כללי הוא אוהב להשטתות הוא ילד שמח אך רגיש מאוד כשאני רוצה ליזום מפגש עם חבר אחר הצהריים הוא אומר שאינו אוהב אף ילד וכי כולם מציקים לו אני חייבת לציין שאנו איננו בקשר עם שכננו הרבים שגם הם חדשים באזור הם ביחד מתכנסים כמו קומונה שהמשותף להם היה מגורים בקורוונים אנו ישר נכנסנו לווילה וזה הוביל כנראה להתנגדות סמוייה מצידם מלבד זאת שאנו מצליחים באופן כלכלי בגדול,וזה מוביל למן חרם נגדנו לי האמא אין באופן אישי חברים מכאןורוב הזמן הקשר הוא עם משפחתיוטלפונית עם חברים, איך יוצאים מהלופ הזה ומה הקטע עם הילד האם כדאי לפנות לאיש מקצוע

שלום איילת, ילד ללא חברים זה דבר עצוב, בעיקר לנו - ההורים - שלכאורה מוגבלים ביכולתנו לעזור. אחרי הכל, לחברת הילדים חוקים משלה, ואלה לא תמיד חופפים לחוקי הבית והמשפחה. אם בבית יש, למשל, בעיית גבולות, יתכן שהילד יתקשה לתפקד בחברת הילדים בגלל הקושי לשאת תסכול, לווסת כעסים או להתחשב באחרים. מסתבר שילדינו די דומים לנו ב'כתב היד' החברתי שלהם. אם אנחנו - כמבוגרים - מוקפים חברים, יש סיכוי טוב שילדינו יהיו כך גם הם. אם לנו קשה חברתית, יתכן שמשהו מזה ישתחזר גם אצלם, מאחר ולכישורים חברתיים יש לא מעט היבטים נרכשים. את מתארת כרגע קושי חברתי המשותף לך ולילדך. את מזכירה את הפער בינך לבין המשפחות האחרות בקהילה כהסבר אפשרי. יתכן שזה קשור, ויתכן שלא. במקומך, הייתי מנסה ללמוד קצת באמצעות המורה שלו, מה באמת קורה בביה"ס. האם בכיתה הוא בודד או מעורב? האם הוא נוטל חלק בפעילויות ביה"ס, יוזם, אקטיבי או פסיבי? האם הוא מעורב בקטטות או חיכוכים? האם באמת מציקים לו, או שמא הוא זה שיוצר את ההסלמה? כל אלה (ועוד) הן שאלות חשובות, מהן אפשר ללמוד משהו על הנסיבות שגרמו לתחושות שלו. בהתאם למידע שתקבלי מהמורה, אפשר יהיה לנסות ולשער היכן מוקד הקושי. האם מדובר בקשיי הסתגלות למסגרת החברתית, או שמא מדובר בדרך להפעיל אותך ולזכות ברווחים עקב כך. האם מדובר בילד שיודע לכבד את הגבולות ואת זכויות האחר, או בקשיים הנובעים מהיעדר גבולות בבית. גם כאן, היכולת לזהות את הבעיה תכתיב גם את ההתערבות. לפני שפונים לאיש בריאות הנפש, הייתי ממליצה, כאמור, על אותה שיחה עם המורה, ובהמשך אולי גם עם היועצת או עם פסיכולוגית ביה"ס. נסי לגלות פתיחות והקשבה, ולפעול ברוח המלצותיהן. אם יהיה לך מידע נוסף, את מוזמנת להביאו לכאן, ואשמח להתייחס. בהצלחה ליאת