האם אני אקבל חום בשירות מילואים?

היי אני בת 34. אני בחורה בלי חברות, עובדת ולומדת מקצוע. גרה אצל אימי. אין לי אבא מגיל 9. עברתי מסגרות רגילות של תיכון ושירות צבאי. לאחר הצבא נותקו הקשרים בשוגג, בגלל החלטות לא נכונות שלי, עם עמיתי לשירות הצבאי, כך שכיום נותרתי ללא חברות. אני זוכרת את הצבא כתקופה נפלאה. שמעתי שאפשר להתנדב לשירות מילואים קרבי. רציתי לשמוע חוות דיעה ממישהו שעושה מילואים האם החוויה של המילואים היא כמו החוויה של השירות הצבאי הסדיר? כי בשירות הסדיר קיבלתי הרבה חום מהמפקדים, וחשבתי האם כדאי לעשות זאת שוב? חשבתי שאולי דרך זה אני אצליח להשיג לעצמי עצמאות וגיבוש ביטחון עצמי. (כמו ששירות צבאי סדיר עושה בעצם). אבל אני לא יודעת איך זה שירות מילואים. פעם אמרתי את זה לאימי והיא אמרה לי שהחיילים המילואימניקים "מתים" לברוח משם. רציתי לשמוע ממישהו שמבין עניין מה זה השירות המילואים הזה.

שלום מירית, לפעמים בתקופות משבר ודחק, הנטייה הטבעית היא להתרפק בנוסטלגיה על תקופות מוקדמות יותר, בהן היה לנו טוב. לעיתים קרובות, כחלק מאותו דפוס, התקופה הרחוקה ההיא נצבעת בצבעים אידיליים, הרבה מעבר למה שקרה בפועל. איני יודעת אם הצבא יסכים לגייס אותך, אך גם אם כן, לא בטוח שהציפיות שלך יתממשו רק מעצם החיול המאוחר. את מתארת בדידות חברתית, חוסר ביטחון ונטייה תלותית. לטעמי, טוב יותר לטפל בבעיות אלה - טיפול שורש - בסביבה המכילה והבטוחה של חדר הפסיכולוג. שינויים איטיים ועמוקים נוטים להתמיד לאורך זמן ולהיות יציבים יותר בהשוואה לפתרונות קסם מהירים. בואי נחכה, אולי מישהו שמכיר את נושא המילואים אצל בנות יגיב אליך וישפוך אור נוסף על הנושא. ובינתיים נאחל לצבא שלנו עוצמה ומוכנות, על כל צרה שלא תבוא... שבת שלום ליאת

היי מירית, ליאת הזמינה אז אני פה... עשיתי מילואים ובשורה התחתונה זה לא כזה כיף. גם אני חשבתי שיהיה נחמד. הגעתי וגיליתי שזה שאני אזרחית וכבר לא חיילת, לא עושה עליהם רושם מי יודע מה. בכמה שעות של חיול איבדתי את החופש הבסיסי ביותר שלי. המפקדים נחמדים. אבל יחס חם??? הם הרי מכוונני מטרה כמו רמבו... בקיצור, אני לא בעד. אם לא חייבים, כמובן... בהצלחה. נורית