דיכאון

שלום רב בעלי לוקח כדורי סקנגס בהמלצת רופא המשפחה. מזה שנים רבות הוא נוטה למצבי רוח קשים ומשתנים משקט, שינה, התבודדות ל- התקפות זעם חוסר שקט, כעס על כל העולם קללות מריבות צעקות זריקת חפצים- עם כולם! (בנושאים שונים ומשתנים.) כעת הבת נוסעת לחו"ל ומספר כי זה בגללה. אך מאז ומתמיד תמיד יש סיבות למצב שלו והוא תמיד מוצא סיבה ולו המינורית ביותר (סדר בבית, כספים!!!, הורים, אחים,בנות וכמובן- האישה) . פעם זה היה פעם בחודש או לפי מזג האוויר, כיום זה כל יום! כרגע הוא בתקופה של כעס ואינו מדבר עם אף אחד הוא רזה מאוד על אף שאוכל כרגיל, נוטל כדורים נגד ל. דם נגד צרבת וסקנגס. האם הכדורים הללו יכולים לגרום למצב זה? להרעה/ הטבה במצב? מה ניתן לעשות?. הוא אינו רוצה ללכת לראות פסיכולוג/פסיכיאטר. ולא לאברבנאל( שפעם היה מטופל שם-לפני שנים במרפאת יום כשהאבחנה הייתה 'אישיות גבולית' ואני חושבת שזה היה:'מניה דיפרסיה') מה אני יכולה לעשות???????? איך אוכל לשפר מצבו או לגרום לו לטפל בעצמו ולמי כדאי לגשת? יש לך המלצות לטיפול? או לרופא פרטי? או- האם אני יכולה לגשת לבד? תודה!

שלום מירי, את מתארת מצב מורכב, בו הסערה של בעלך מטלטלת את המשפחה כולה כבר שנים רבות. אני מבינה שאינו מעוניין כרגע לקבל עזרה נפשית, אך אם הסכים לקבל את כדורי הקסאנקס, יש להניח שקיימת בו מידה של מודעות למצבו ונכונות להירגע. לטעמי, משהו באווירה המשפחתית מאפשר לו את החופש הזה, לסחוף את כולם אל תוך התקפי הזעם. אמנם אין אפשרות לכפות על אדם טיפול בעל כורחו, אך בהחלט יש אפשרות להציב גבולות להתנהגותו, ולהודיע לו שלא תוכלי להמשיך לנהל חיים נורמליים כל עוד אינו מוכן לקבל עזרה. מרפאות החוץ באברבנל הן כתובת טובה מאד להתייעצות. תוכלי לומר לו שאת הולכת לקבל עזרה, ושהוא מוזמן להצטרף. אם יסרב, לכי בעצמך, וספרי על ההתמודדות שלך. יתכן שמתוקף ההיכרות המוקדמת שלהם איתו, יוכלו לסייע בחשיבה מחדש על הטיפול בו, ועל דרכים אפשריות לגייס אותו. הנושא מוכר לי מקרוב, ואני יודעת שאנשי הצוות שם מתורגלים בטיפול באנשים עם היענות נמוכה לטיפול. שווה לנסות שוב. בהצלחה ליאת