דמעות

דמעות על מה שחוויתי,על מה שחווה,על מה שלא אחווה לעולם, דמעות על נזקים בלתי הפיכים,על הרס עצמי,על אשמה, דמעות על היגיון ללא רגש, על רגש ללא שליטה, דמעות על פחד ,על כאב, על חיים. אני שונאת את עצמי ברגעים האלה שאני מבינה שאני דפוקה,חסרת תקנה,שאני מרגישה כעס על עצמי, אשמה, אני שונאת שהשליטה נעלמת.

חן- אצל כולם חצי דף ריק בפורום.. את יודעת למרות שזה נשמע אולי לא מציאותי אצלך כרגע, יוצאים מהמצב שאת נמצאת בו. הייתי שם שנה וחצי ואז בהדרגה של עוד שנה וחצי די מדוכדכים אבל עם תיפקוד ,בסוף איכשהו נמצאים מחוץ לזה, איך זה עבר למה אין לי מושג. את צעירה עוד הכל פתוח לפניך שום דבר לא דפוק לעולם, הכל יכול להשתנות. מה שבטוח שהשינוי צריך להתחיל בך.

חן, הרגע הגבתי אל המילים החמימות שלך, והנה מילים כאובות כל-כך... אני יודעת שזה תמיד נשמע לך משונה, אבל במילים שלך אני קוראת התפתחות ועבודה-עצמית מאומצת שאת עושה בחודשים האחרונים. גם הפעם - להיות מסוגלת לחשוב את מה שחסר, לבכות אותו, לא לעשות מיד משהו בקשר אליו, זהו בעיני הישג גדול. מקווה שכבר כואב פחות, אורנה

אורנה, אז הלילה הקודם לא עבר משו... גם בגלל הכאבים בגוף(עברתי תאונה..) מקווה שהלילה הזה אצליח למצוא מנוחה שאני כה זקוקה לה, אין עלייך, ליל מנוחה.