סתם לשלוח חיוך

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/07/2007 | 21:24 | מאת: לילך

ליאת יקרה, חזרתי עכשיו מיום ארוך בבית החולים, והשם הכחול שלך, שמטפס במעלה הרשימה, גורם לי לחייך אז אני שולחת חיוך בחזרה :-) אמא שלי הגיבורה מחלימה בקצב טוב..אמנם כואב לה, אבל כל יום (כמעט) קצת יותר טוב ונעים לי נורא שאני מצליחה להקל עליה קצת, בדברים הקטנים ונעים לי שהיא סומכת עליי, ונעים לי שנעים לה שאני טורחת סביבה..שהיא מחייכת היא כל כך חמודה, אמא שלי.. :-) אז סתם, התחשק לי לשגר חיוכון של סוף היום.. מקווה שיום שלישי עובר לך טוב, לילך.

לקריאה נוספת והעמקה
10/07/2007 | 22:22 | מאת: א.פ.ס.ח

היי לילך, טוב לראות אותך כאן, ולשמע ממך שדברים הולכים בסדר. מחזיקה אצבעות. א.פ.ס.ח

11/07/2007 | 01:02 | מאת: ויק

שלום לילך.איני מכירה אותך, אך אני קוראת כאן את דברייך שלך ואת תגובותייך לאחרים,והם תמיד כל כך נוגעים.אני לומדת מהם שמאחורי הדמות הוירוטואלית המסתורית (עבורי) יש אדם מיוחד באמת.בד"כ אני לא מגיבה לאחרים, כי כשאני כאן זה לרוב כשאני במצב של חוסר אנרגיה ורק רצון להטיל את עצמי ושמישהו יתפוס...אבל הפעם הייתי חייבת לכתוב לך. בכל מאודי אני מאחלת בריאות לאמך.טוב שנעים לה בזכותך.אני חושבת שזה בסיס טוב מאד להחלמה.אני יודעת מה עובר עליכן , ואני מקוה שלאחר הדרך הקשה והכואבת - תהיה לשתיכן מנוחה ושמחה של הצלחה.מגיע לה.ולך כמובן.

11/07/2007 | 13:21 | מאת: לילך

א.פ.ס.ח וויק יקרות, ממש תודה! מרגיש פחות לבד שאתן עוקבות מרחוק וכותבות מאחלת לכן הקלה וימים בהירים יותר ונינוחים (לאט לאט א.פ.ס.ח, ..בהדרגה משהו ישתחרר, אני בטוחה..) לילך. וויק, זו הזדמנות בשבילי לומר לך (כבר הרבה זמן רוצה ולא מצליחה למצוא את המקום..)- שאני כל כך שמחה לשמוע אותך כך, במשפטים קולחים, עם נשימה ארוכה ועמוקה יותר, ופחות בנשימות מהירות, מקוטעות ושטחיות... את נושמת! ואני נהנית מכל נשימה שלך כך :-) אני יודעת שעדיין יש ימים מאוד לא פשוטים, והמעברים המהירים מטוב ונסבל לרע, קצת מפחידים..מאיימים אולי שהכל שוב יחזור, אבל יש לי אמונה מלאה בהתאוששות שלך, (אם אפשר לקרוא לזה כך). אני באמת מרגישה הקלה ושמחה גדולה לקרוא אותך שונה.. את נושמת! וזו התחלה נפלאה לחיים מלאים! מאחלת לך כאלה בדיוק, חיבוק לשתיכן, לילך.

11/07/2007 | 01:18 | מאת: ליאת מנדלבאום

לילך חביבתי, כמו שהבטחתי, עקבתי אחרי מה שנכתב בקשר אליך בימים האחרונים, ונשמתי לרווחה יחד איתך. אני שמחה לשמוע שאמא מתאוששת, ויודעת היטב שכאבים של 'אחרי' תמיד קלים יותר מהאימה של ה'לפני'. כיף שאתן כבר שם. אני גאה בך על האופן בו את מצליחה לגייס מתוכך כל כך הרבה רוח טובה. החלמה מהירה ומלאה לאמא, וחיבוק חזק לך. ליאת

11/07/2007 | 13:15 | מאת: ל.

הרחבת לי את החיוך עוד קצת! כמה אני שמחה שאת כאן... חזרתי שוב מביה"ח, ואני לא מאמינה כמה מהר היא מרגישה טוב יותר... היום כבר הצליחה ללכת קצת ולהסתובב במחלקה.. 'סיבוב שוויץ', כך הרגשתי! הלכתי לידה כמו טווס; נפוחה מגאווה..היא באמת גיבורה, אמא שלי! אלופה :-) (ולמרות הגאווה והכוחות...החיבוק שלך הגיע בדיוק בזמן... תודה..) למרות שאני עייפה ולא כל יום עובר בקלות כל כך,.. יש הזדמנויות שקטות לקירבה והחלפת חיוכים מהסוג שלא שוכחים. קירבה עדינה ונוגעת, מהסוג הישן שבין אמא לבת..ניחוחות של פעם ושל עכשיו מתערבבים, משנים כיוון הלוך וחזור.. מתביישת לומר שגם נעים, ולא רק קשה.. (אולי אם הייתי אני בביה"ח הייתי מרגישה אחרת).. בכל אופן, רק רציתי להודות ושוב אני מקשקשת.. נתראה בסוף השבוע, לילך.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית