בכי בזמן הגעה לגן

שלום רב, ברצוני להתייעץ בקשר לילדה בת 3 (כמעט), אשר הולכת לגן כבר שנה וחצי. כאשר התחילה ללכת לגן, היה לה מאוד קשה עם הפרידה מההורים והיא היתה בוכה לא מעט זמן. בחודשים האחרונים היא בוכה כל יום כאשר ההורים נפרדים ממנה והיא נרגעת כעבור כרבע שעה. בנוסף, כאשר אנחנו שואלים אותה שאלות על מה שקורה בגן, היא אומרת שטוב לה שם, שלא מרביצים עליה ולא צועקים עליה. מה הסיבה לכך? ומה ניתן לעשות? עם מי ניתן להתייעץ בנושא? תודה רבה.

שלום לך, לא ברור לי האם הייתה תקופה שבה לא בכתה כלל, בתשובתי אתייחס כאילו לא הייתה תקופה כזו ואם לא כך המצב אנא כתבי לי. הקושי להיפרד מההורים הוא קושי מוכר מאוד, אם כי הוא משתנה מילד לילד וממשפחה למשפחה בשל סיבות מולדות ובשל קשרים משפחתיים. מדברייך נשמע שהילדה מתקשה עם פרידות מאז כניסתה לגן. עם זאת בזמן האחרון ישנו שינוי, והיא מסוגלת להרגיע את עצמה. נשאלת השאלה מדוע היא בכל זאת בוכה אחרי כל כך הרבה זמן. ייתכן וזה קורה לא מעט, שההורים עצמם חרדים מהפרידה, חרדים מפני מה יקרה לה כשאנו לא שם (מי מבין ההורים לא טיפס על הגדר כדי להציץ ולראות את ילדו בגן). ילדים חשים בחרדה זו ונכנסים בעצמם לחרדה. שנית ייתכן ולילדה יש קושי במעבר ממקום למקום. כאן ניתן להשתמש בטקסים, בהתייעצות עם הגננת. לעשות פרידה הדרגתית אבל החלטית שמסתיימת ביציאה מהגן. זה קשה ולא קל וניתן להיעזר לשם כך בפסיכולוגית של הגן. בנוגע לחרדת ההורים, היא טבעית אבל ניתן להתייעץ גם כן עם פסיכולוגית לשם הדרכת הורים. בהצלחה, דרור