איך להתגבר על רגש הפרידה

שלום רב, אני אישה בת 65 וסבתא לנכדים, מקסימים כמובן. בעקבות קשיי פרידה ממני, של נכדתי בת ה-5 לאחר כל ביקור אצלי או אצלה, ייעצו לי לבדוק בין היתר את נושא הפרידה אצלי. ואמנם אני מרגישה בצורה די כנה ש"פרידות" הן נושא רגיש מאוד אצלי והייתי מאוד רוצה קצת כילים לעבד את זה. היו במשך החיים אלפי פרידות. אולי נתחיל מהמשמעותית ביותר והיא התייתמות מאמא מגיל מאוד צעיר. אני מבינה שלמרות הזמן והמרחק דבר זה היה טראומתי עבורי שכן נמחק מזכרוני כל דבר קשור לזה, כולל תמונת אמא שלי, עד אותו רגע. זאת אומרת כל זכרונותי מתחילים בגיל 9 לאחר מות אמי. אני לא התעסקתי עם הנושא עד גיל מבוגר כאשר התעוררו בעיות תקשורת בקשר עם בן זוגי ושם כמובן עלה בין היתר גם נושא זה. זאת אומרת חייתי, לפחות לגבי זה, בהתכחשות מוחלטת. כל דבר שקושר לפרידה מעציב אותי, לפחות באותו רגע, עד שאני מחליטה להתגבר ולשכנע את עצמי לראות צדדים נוספים מלבד העצב. זה יכול להיות פרידה מבן אדם, בעל חיים, ערב נעים, עונה מתחלפת או סרט מרתק. איך ומה אפשר לעשות? קודם כל הייתי רוצה להבין את עצמי בקטע הזה קצת יותר. ואחר-כך מאוד הייתי רוצה גם עצה מעשית איך להקל על הנכדתי בפרידות ממני. דרך אגב בעית הפרידות מתבטאת באופן בולט רק עם הנכדה הזאת ולא לגבי היתר. תודה מאוד גדולה.

שלום מטי, הדברים שלך נוגעים ללב. פרידות הן דבר עצוב, בעיקר כאשר הן לתמיד. מעניין שמשהו חזק קורה לך דווקא מול נכדתך הקטנה, משהו שלא קרה לך קודם. דווקא איתה, נעים בך אותם מיתרים דקים, מהדהדים הד רחוק, אולי מן הימים המאושרים שלך, כילדה קטנה, חבוקה בזרועותיה האוהבות של אמא, הרבה לפני שהלכה ממך. יש כאן, ללא ספק, משהו רך מאד, מרתק, מסקרן, שקושר ביניכן ברית לא מדוברת, של יחד המבקש להתמזג עד סוף כל הימים. הדחף המיידי אותת לי להמליץ לך על טיפול. במחשבה שניה, נדמה לי שקיימת אפשרות אחרת, סבלנית יותר, יצירתית יותר. לא בטוחה שהייתי נלחמת בכל מחיר בעצבת הזאת שמתעוררת בך ובה כל אימת שהפרידה קרובה. במקום זאת, הייתי מנסה להקשיב לקול הזה שהתעורר בך. חוזרת אל תמונות הילדות הישנות שלך, ממשיות או תמונות-זיכרון, מנסה להחיות אותן, לאוורר אותן, להציף את הרגשות שהן מעוררות בך. אולי דרך נכדתך הקטנה, תצליחי לשחרר מתוכך משהו שהיה כלוא וכאוב כל כך הרבה שנים. וכמובן, שעומדת תמיד האפשרות לפנות לאיש טיפול, ולעבד את כל הפרידות כולן, שנולדו מאותה פרידה ראשונה, שקרעה אותך מגן העדן של הילדות. שבת שלום ליאת