משבר

שלום רב, אני בזוגיות שלי הגעתי עתה למשבר קשה ואיני יודעת איך לצאת ממנו. העניין הוא שבזמן האחרון איני מרגישה צורך ביחסי מין, ובן זוג שלי מבין ולא לוחץ. אני חוששת שזו תוצאה חלקית של תסכול שהצטבר לי מזה שבן זוגי מגיע לסיפוק מהר ואיני מספיקה להנות מהחדירה, שרק לא מזמן למדתי זאת. אני גם באה מרקע קשה של התעללות מינית ש"מוסיפה" דברים שליליים ליחס שלי ליחסי מין. בשל כך מרתיע אותי לרוב ואני מתנגדת לבקשות על מין אוראלי או אנאלי כי עברתי את זה בצורה אכזרית מאוד.בגלל זה נמחקו מהתפרית המיני שלו דברים כאלה. יש לי גם צורך משתנה ליחסי מין ואני חושבת שזה נורמלי.ובכך אני מאוד מגבילה את בן זוגי ברצונות שלו - יוצא שהוא עושה אך ורק מה ומתי שבא לי. והוא מאוד משתדל ומשקיע בי. זה הגיע למצב שאני פשוט מאוד "סירסתי" אותו, שהוא כבר מפחד לגעת בי כדי לא לקבל תגובה שלילית ממני על מה שזה לא יהיה, אפילו סתם לעשות לי נעים. אני נורא מתביישת על זה, בוכה, אוכלת את עצמי מבפנים ולא מסוגלת להסתכל לו בעיניים. אני גם בכלל לא יודעת איך יוצאים מזה, איך חוזרים ליחסים נורמליים. בזמנו לא רציתי לקבל טיפול פסיכולוגי בקשר למה שעברתי, ועכשיו נראה לי שחבל מאוד, כי זה מאוד משפיע. בבקשה האם אפשר לקבל עצה בעניין? מה עלינו או אליי לעשות כדי שזה יפסיק? איך הוא יוכל לתפקד נורמלית אחרי מה שעשיתי לו??? אנא עזרו לי!!! בתודה מראש

שלום מישהי, לא כדאי להצטער על מה שעשית או לא עשית, שכן אין בכך כל תועלת. מי שעברה התעללות קשה וברוטלית לא יכולה שלא לשאת את השלכותיה הגופניות והפסיכולוגיות. אני מאמינה בכל לבי שטיפול טוב יכול להחזיר לחייך את תחושת השליטה ואת היכולת להפיק מעצמך (ומגופך!) הנאה וסיפוק. עד שתגיעי לטיפול, וממש כמו במקרה של כל זוג רגיל, כדי לבסס מיניות בטוחה וזורמת יש צורך לבסס תחילה תקשורת פתוחה וזורמת. אני לא חושבת ש"סרסת" את בן הזוג שלך, אבל את מאלצת אותו "לנחש אותך", ובניחוש יש בדר"כ רק 50% סיכוי לפגוע בול. כדי שזה לא יקרה, כדי שהוא לא יפחד להתקרב אליך או לגעת בך, חשוב שהוא יידע מהו המגע הנכון לך, מהו המינון המתאים לך, ומהי הדרך הטובה ביותר לחוש זאת. הרבה זוגות מאמינים בטעות ש"כשאוהבים - יודעים!". זוהי אחת המכשלות הגדולות בתקשורת הבינאישית. גם בן זוג אוהב ואכפתי אינו קורא מחשבות ותחושות, ועלינו לעזור לו להיות לצידנו באופן המיטבי. באותה מידה, כדאי לעודד אותו ליידע אותנו מה הוא אוהב, מה נעים לו, ומה פחות נעים. לא כתבת האם הוא מכיר את ההיסטוריה שלך או לא. לטעמי, אם מדובר בקשר קרוב ובטוח, עליך לשתף אותו באירועי העבר, להדגיש שאת אוהבת אותו, ולבקש ממנו להיות סבלני ומתחשב מחד, אך גם נמשך, מתפעל וחושק מאידך. אל תרשי לו לוותר לך. אם תרגישי שקשה לכם לבד, תמיד אפשר להגיע גם להתייעצות זוגית. בהצלחה ליאת

את היחידה שענתה לי בצורה ברורה כלשהי...אקווה שהכל הסתדר אצלנו. מצפה לי שיחה קשה עם בן זוגי , אני אפילו לא בטוחה שהכל יחזור להיות כמו שהיה...לא יודעת איך הוא יצא מהתסכול שלו ואם כן בכלל...בכל זאת תודה לך!