סכיזופרניה

שלום לכם. אני מעוניינת להעלות שאלה בנושא הסכיזופרניה. מכר שלי, בחור בן 28, חלה במחלה. המחלה התפרצה אצלו רצת אחרי שירותו הצבאי. אחת מהתופעות למחלה היתה ההרגשה כי אנשים מעוניינים לפגוע בו (במקרה זה בקורס הקצינים) ולהכשילו. עם השנים, הבחור סיים דוקא בהצטיינות את שירותו הצבאי, החל ללמוד במכינה לאוניברסיטה וסגיים לימודיו די בהצלחה. עם הגיעו לאוניברסיטה התגלו קשיים אשר החמירו את מצבו הנפשי בעיקר בתקופות המעבר (באביב) בהם היה חש מאוד לחוץ, הסתובב המון, העלה בפניו חוג מכריו האישיים כל מיני אירועים לפני שנים . הכעס שלו היה עצום ובלתי ניתן להבנה. כל אימת שניסינו להרגיעו, המצב היה מחמיר וה"ברוגז" היה נמשך תקופות . בשלב מסויים, ניסינו לערב מומחים, הוא טופל אצל מספר פסיכיאטריים. עבר מפסיכיאטר לפסיכיאטר מתוך הנחה כי "הסתרת " העיניין ושלא יהייה רישום בתיק יציל אותו מ"מחלת הנפש בה לכה". אבל, עם השנים המצב הוחרף. היתה לו חברה , אשר עזבה אותו לא מזמן. בו בזמן, הבחור אשר טופל תקופה ארוכה בתרופות, הפסיק על דעת עצמו לקחת את התרופות ומצבו הנפשי ממש התערער. עד כדי כך, כי היה מדבר אל צמחים, היה מבקש מאיתנו לבקש רשות מה"לחם" שיהייה אפשר לאוכלו ועוד כהנה וכהנה. בשלב מסויים, הבחור אף נעשה אלים מילולית ופיזית (לא אלימות לשמה אבל, היה ברור לאן הדברים יכולים להתגלגל אילו לא היתה נעשית מעורבות חיצונית). בשלב מסויים, ניסינו לומא לו כי הוא צריך לקבל טיפול וכי חייב להמשיך לקחת תרופות. הבחור סירב לשמוע. הברירה היחידה אשר עמדה בפנינו היא לאשפזו באישפוז כפוי , בצו של הרופא המחוזי. בימים אלו הבחור מאושפוז בבית חולים לחולי נפש במחלקה סגורה. ניתן לראות כי הוא לא כמו שאר החולים שם. הוא בחור אינטיליגנט, שמור מאוד חיצונית, לבוש היטב ומתנהג כמו יתר האנשים בהם אני נתקלת ברחוב. ההבחנה של הרופאים במקום היא כי הוא חולה בסזכיזופרניה ודיכאון כתוצאה מזה. אני מקורבת קירבת דם שנייה לבחור. וכתוצאה ממעורבותי בכל העניין, כיום הוא מאוד כועס עלי, ומאשים אותי אישית באישפוזו. יש לי מספר שאלות עליהם אני מבקשת התייחסותכם : 1. איך עלי להתמודד עם יחסו כלפי. מדובר באדם שמאוד חשוב לי וברור לי כי אני אצטרך לעזור לו כל ימיו. האם יש איזושהי דרך להתקרב אליו מבלי שירגיש מאויים ???? 2. האם עצם אישפוזו הכפוי הוא מעשה נכון ? או אולי שמא טעינו??????????? 3. האם יש אישזהו פיתרון אשר יכול להוציא אותו מהמצב בו הוא שרוי?????? או במילים אחרות, האם יש מרפא למחלה?????????????? אודה מאוד להתייחסותכם המקצועית. בברכה , אפרת.

אפרת כתב/ה: > יש לי מספר שאלות עליהם אני מבקשת התייחסותכם : > 1. איך עלי להתמודד עם יחסו כלפי. מדובר באדם שמאוד חשוב לי וברור > לי כי אני אצטרך לעזור לו כל ימיו. אלייך להתיחס לחשדנות כלפייך כמו לסימפטום שבא מהמחלה לא ממנו עצמו - המחלה גורמת לו לעויונות - אם לא היה חולה היה מבין שאת רוצה בטובתו ומכיר בכך - המחלה פוגעת בחשיבה ובהגיון ולכן המצב הוא כפי שהוא > האם יש איזושהי דרך להתקרב אליו מבלי שירגיש מאויים ???? רק אם הטיפול יהיה יעיל החשיבה תסתדר יותר ואז גם תוכלי להתקרב איליו מבלי שירגיש מאויים > 2. האם עצם אישפוזו הכפוי הוא מעשה נכון ? או אולי שמא > טעינו??????????? מעשה נכון מאד - מצבו היה מתדרדר - והסיכון לחייו היה גדל מאד > 3. האם יש אישזהו פיתרון אשר יכול להוציא אותו מהמצב בו הוא > שרוי?????? > או במילים אחרות, האם יש מרפא למחלה?????????????? שאלת מיליון הדולר - או יותר נכון שאלת פרס נובל - בשנת 2001 אנחנו עדיין לא יודעים מספיק איך המוח מממש חשיבה תפיסה רגשות ולוגיקה אצל אנשים בריאים - על אחת כמה וכמה אצל חולים - מהם הגורמים והמנגנונים להתפתחות הפרעות בחשיבה תפיסה רגש והגיון עדיין לא יודעים - היכולת שלנו לעזור לסכיזופרנים היא מוגבלת מאד כפי שאת בעצמך רואה - הטיפול שהוא מקבל כעת זה פחות או יותר המקסימום שיש לרפואת שנות 2001 תהיי חזקה - ממה שהבנתי מהמכתב את עושה את הטוב ביותר בשבילו - הרבה סכיזופרנים היו רוצים שמישהוא יתיחס אליהם בכלל - בהצלחה - אשמח להמשיך ליעץ לך > > אודה מאוד להתייחסותכם המקצועית. > > בברכה , > > אפרת. >

אפרת כתב/ה: > > שלום לכם. > אני מעוניינת להעלות שאלה בנושא הסכיזופרניה. > מכר שלי, בחור בן 28, חלה במחלה. > המחלה התפרצה אצלו רצת אחרי שירותו הצבאי. אחת מהתופעות למחלה > היתה ההרגשה כי אנשים מעוניינים לפגוע בו (במקרה זה בקורס > הקצינים) ולהכשילו. > עם השנים, הבחור סיים דוקא בהצטיינות את שירותו הצבאי, החל ללמוד > במכינה לאוניברסיטה וסגיים לימודיו די בהצלחה. > עם הגיעו לאוניברסיטה התגלו קשיים אשר החמירו את מצבו הנפשי בעיקר > בתקופות המעבר (באביב) בהם היה חש מאוד לחוץ, הסתובב המון, העלה > בפניו חוג מכריו האישיים כל מיני אירועים לפני שנים . הכעס שלו > היה עצום ובלתי ניתן להבנה. > כל אימת שניסינו להרגיעו, המצב היה מחמיר וה"ברוגז" היה נמשך > תקופות . > בשלב מסויים, ניסינו לערב מומחים, הוא טופל אצל מספר פסיכיאטריים. > עבר מפסיכיאטר לפסיכיאטר מתוך הנחה כי "הסתרת " העיניין ושלא > יהייה רישום בתיק יציל אותו מ"מחלת הנפש בה לכה". > אבל, עם השנים המצב הוחרף. היתה לו חברה , אשר עזבה אותו לא מזמן. > בו בזמן, הבחור אשר טופל תקופה ארוכה בתרופות, הפסיק על דעת עצמו > לקחת את התרופות ומצבו הנפשי ממש התערער. > עד כדי כך, כי היה מדבר אל צמחים, היה מבקש מאיתנו לבקש רשות > מה"לחם" שיהייה אפשר לאוכלו ועוד כהנה וכהנה. > בשלב מסויים, הבחור אף נעשה אלים מילולית ופיזית (לא אלימות לשמה > אבל, היה ברור לאן הדברים יכולים להתגלגל אילו לא היתה נעשית > מעורבות חיצונית). > בשלב מסויים, ניסינו לומא לו כי הוא צריך לקבל טיפול וכי חייב > להמשיך לקחת תרופות. הבחור סירב לשמוע. הברירה היחידה אשר עמדה > בפנינו היא לאשפזו באישפוז כפוי , בצו של הרופא המחוזי. > בימים אלו הבחור מאושפוז בבית חולים לחולי נפש במחלקה סגורה. ניתן > לראות כי הוא לא כמו שאר החולים שם. > הוא בחור אינטיליגנט, שמור מאוד חיצונית, לבוש היטב ומתנהג כמו > יתר האנשים בהם אני נתקלת ברחוב. > ההבחנה של הרופאים במקום היא כי הוא חולה בסזכיזופרניה ודיכאון > כתוצאה מזה. > אני מקורבת קירבת דם שנייה לבחור. > וכתוצאה ממעורבותי בכל העניין, כיום הוא מאוד כועס עלי, ומאשים > אותי אישית באישפוזו. > יש לי מספר שאלות עליהם אני מבקשת התייחסותכם : > 1. איך עלי להתמודד עם יחסו כלפי. מדובר באדם שמאוד חשוב לי וברור > לי כי אני אצטרך לעזור לו כל ימיו. > האם יש איזושהי דרך להתקרב אליו מבלי שירגיש מאויים ???? > 2. האם עצם אישפוזו הכפוי הוא מעשה נכון ? או אולי שמא > טעינו??????????? > 3. האם יש אישזהו פיתרון אשר יכול להוציא אותו מהמצב בו הוא > שרוי?????? > או במילים אחרות, האם יש מרפא למחלה?????????????? > > אודה מאוד להתייחסותכם המקצועית. > > בברכה , > > אפרת. >