פחדים בלילה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בני בן ה- 5.5 עבר טאומה. חמותי עשתה מעשה חמור- השאירה אותו עם אחיו בן השנתיים וחצי באוטו לבד ועלתה לקחת טלפון ששכחה בבית. הוא סיפר לנו שהוא בכה כי הוא פחד אבל אחיו לא בכה. הוא פתח לו ולאחיו את החגורה יצא והוציא אותו מהאוטו ונכנס ללובי של הבנין. מאותו יום כל לילה הבן הגדול מתעורר ואומר שהוא חולם שדובים רודפים אחריו ועל איש שחוטף ילדים. הוא מתעורר 3 פעמים בלילה ואומר שהוא מפחד מחושך ולא יכול לישון. אנחנו מחזירים אותו למיטה ואומרים לו שאין לו מה לדאוג שאנחנו פה ושומרים עליו ולא נעזוב אותו . בסוף החודש אנחנו סוף שוף החלטנו לנסוע לבד לפראג. פעם ראשונה בלי הילדים. ואני חוששת לאור התפתחות העינינים. מה לעשות?????
שלום נועה, להשאיר לבד ילדים קטנים במכונית זה באמת מעשה חמור, וטוב שאת מזכירה לכולנו עובדה חשובה זו. לא סיפרת כמה זמן עבר מאז אותו אירוע, וכמה זמן נמשכים הפחדים. בכל מקרה, אתם נוהגים נכון בלילה, כאשר אתם מחזירים אותו למיטה ומזכירים שיש מי ששומר. הייתי יוזמת שיחה עם הילד בעקבות אותו אירוע, ומסבירה שהסכנה האמיתית שעמדה מולו היא מכת חום והתייבשות, ולאו דווקא חוטפי ילדים (מאיפה הוא שמע על זה?) או דובים. תמיד עדיף לתת גם לסכנות בחיינו ממדים מציאותיים, כך קל יותר להתמודד איתן. בישראל, עדיין קל יותר למות מחום מאשר להיחטף... בעניין הנסיעה, לא הייתי מבטלת אותה בצל האירועים הללו, אלא (שוב!) מדברת איתו, מסבירה שמדובר בימים ספורים, בהם יהיה מטופל היטב ע"י אנשים שאתם אוהבים וסומכים עליהם (בהנחה שזה אכן כך). עלינו לזכור שבגיל הילדות יש תקופות של חרדות ופחדים גם ללא אירועים טראומטיים, ולכן הדילמה שאת מעלה נכונה כמעט תמיד. כאשר נוסעים לחו"ל יש להביא בחשבון שמדובר בתקופה רגישה ושברירית עבור ילדים צעירים, המעמיסה עליהם תביעות חדשות מעבר לאלה שמציבה השגרה. עוד יש לזכור, שלילדים אין עדיין תחושת זמן טובה, וגם מס' ימים נחשבים כנצח. אפשר לעשות טבלת ייאוש קטנה, להשאיר מתנות קטנות או מכתבים לכל יום, להתקשר הרבה, וכמובן להביא מתנה שווה מחו"ל. חופש נעים ליאת