ייאוש

אורנה...זה לא הצליח.ניסיתי להסביר.והיא כל כך ניסתה להבין.אבל כעסתי כל הזמן, והרגשתי שאני לא יכולה להגיד את המילים.ורציתי שהיא תשאל אותי את השאלות ה"נכונות" ,אלה שמחלצות...ועכשיו היא תיעדר לשבוע הקרוב.ואני רוצה שתישאר, בא לי לנסוע לשם מחר רק לראות אותה..אבל אני לא יכולה.ואני גם לא מבינה למה אני רוצה בכלל...ולמה אני כועסת עליה, ולמה עליי? הלכתי לקוסמטיקאית היום.אחרי יותר מחודשיים שלא...זה דבר שבימים כתיקונם הייתי מקפידה לעשות כל שלושה שבועות.ואני רוצה שימים יחזרו לתיקונם,את מבינה? אני רוצה לחזור להיות.טיפשי לספר לך את זה ? זה פשוט אחת ההתגלמויות של החולי הזה..שיהיה לך סופ"ש נעים וטוב.

ויק-ויק, אולי היה קשה במיוחד להסביר מתוך ההיעדרות הצפויה שלה, כמעין הכנה קטנה ללבד הצפוי. בעוד שבוע, כשתחזור, נסי גם את לחזור אל הדברים ולהסביר שוב. טוב שטיפלת בעצמך גם בעזרת קוסמטיקאית, וזה לא נשמע לי טיפשי בכלל - זה אומר לראות את עצמך ולדאוג לעצמך. זה יופי. לילה טוב, אורנה