לרחל(זו שהייתה קודם)

מהיכן לוקחים כח ? חייתי ארבע שנים מהרזרבות המעטות שנשארו והכל נגמר ! ולאיזו מציאות אני מתעוררת כל בוקר? אבל אני מתעוררת כי אין לי ברירה... אני מודה לך על ההתייחסות להודעתי ומקווה שבפעם הבאה אהיה יותר אופטימית.

שלום לך! בשעה 1:00 לפנות בוקר, באמת קשה לחשוב מהיכן לוקחים כח. גם הכל נראה יותר שחור... :-) לחיות עם בן-זוג שלא תומך ולא מפרגן, ועם ילד חולה- איך לכתוב את המשפט הבא? הכל מתגמד. כנ"ל לגבי כל עצה אחרת שאכתוב- תסתכלי על מה שיש ולא על מה שאין, תקחי כח מפה, תתחזקי משם- את לא ממש צריכה את זה, אני חושבת. מה שלי עוזר, בימים שאני מרגישה שנגמרו לי הכוחות, כשנידמה לי שאבד לי המצפן הפנימי שלי- אני חושבת רק על הצעד הבא. מנסה להנות מדברים קטנים, לא לחשוב במושגים גדולים של אסון או קטסטרופה. מתייעצת עם חברה, קולגה בעבודה. מתכתבת באינטרנט. בדרך כלל זה מסתדר לי. אני מקוה שתוכלי להעזר במשהוא כדי לתכנן את הצעד הבא שלך. נראה לי שלרוית ניסן יש כיוונים טובים... מחזיקה לך אצבעות. תמשיכי לכתוב.

רחל, הצלחת לגרום לי לחייך !!!!!!! באמת אתמול הרגשתי מאד רע והיום היה הרבה יותר טוב.... קשה לי להכיל דברים טובים ,הם גורמים לי להיות עצובה משום מה... ואתמול פגשתי דבר טוב או יותר נכון קראתי דבר טוב,שלמישהו איכפת ועוד מישהו זר... וזה גרם לסערת רגשות ענקית.... אבל היום אני מרגישה קצת יותר טוב ויותר אופטימית... תודה לך...