מה אני שווה?

הגיע הזמן להשלים עם המציאות.שיש בי בעיה.איזשהו פגם ... זה מולד כנראה ..וזה לא הולך להשתנות.לא יודעת להגדיר מה...כי לכאורה אני אדם שפוי,אני בסדר גמור, בחורה רגילה לגמרי שסוחבת איתה טראומה , אבל רגילה כמו כולם. למרות זאת אין בני אדם בשבילי, אף אחד לא יוכל לאהוב אותי, אף אחד לא יוכל להבין אותי, הגעתי למסקנה הזאת היום. וזה מצב חרא... וצריך להשלים אם זה,אין מה לעשות. תחיי עם זה ,חן. זה נגמר מבחינת אנשים.אבוד לך.זהו. ואת רוצה לקחת כדורים ולגמור את הסיפור... ואת יודעת שאם תמותי לא ישאר לך כלום מלבד ריקנות עצומה,הרי גם במוות תהיי לבד... אז מה זה משנה.פשוט תלמדי לחיות עם המציאות אין לך ברירה.. אגב,דרור היום הסכמתי לפעמיים בשבוע,יודעת שזה לא יעזור אבל שיהיה.

חן שלום, כואב לשמוע שזו המסקנה אליה הגעת, שאין מי שיאהב אותך. כי גם אם את סוחבת טראומה וגם אם קשה לך ואפילו אם את קשה לעיתים, עדיין האהבה אפשרית. השאלה שעולה בי היא מדוע דווקא ביום בו את מסכימה לעבור לפעמיים בשבוע, את חשה שאין מי שאוהב אותך. נשמע כאילו עצם הסיכוי שיש מי שיבין אותך באמת, יקשיב לך יהיה קרוב אלייך מפחידה אותך ואת עוברת לקצה השני, שגם אם מכאיב עדיין נחווה עבורך כמוגן יותר. אני בוחר כרגע להקשיב גם לצד שבך שרוצה ומאמין שזה אפשרי שיבינו אותך, גם בטיפול. שיהיה לך בהצלחה חן, דרור

דרור. לא התכוונתי שאהבה לא אפשרת בגלל הטראומה, מרגישה שאין בני אדם בשבילי... שיש בי איזשהו פגם שטבוע באישיותי. ולא נראה לי שזה בר שינוי... למה דווקא היום? הפגישה היום עשתה לי רע. אתמול שלחתי לה SMS והיא התעלמה , וזה לא שאני שולחת לה כל יום אני כמעט ולא מתקשרת בין הפגישות , כדי לא להעיק עליה, ואתמול הייתי ממש צריכה אותה והיא לא היתה שם , בדרך כלל היא נוהגת לענות לי בין הפגישות,לא יודעת מה קרה לה,ולמה דווקא עכשיו ... ולמה היום היא אמרה לי שהיא לא תמיד יכולה לענות לSMS כי לא תמיד היא רואה אותם באותו זמן, היא אומרת שרצוי לדבר בפגישות ולא בSMS ,ואני מסכימה עם זה... אבל מה אם הייתי צריכה אותה דחוף,הרי לא סתם הייתי שולחת SMS היתה לי סיבה... משום מה היא התעלמה ממני, וההתעלמויות האלה פוגעות בי. אני לא מאשימה אותה , ולא כועסת עליה או משהו... אבל קשה לי לסמוך עליה אם אני מתקשרת פעם בהמון זמן והיא מתעלמת .... תמיד שסומכת על אנשים אני מתאכזבת. ולא ציפיתי שדווקא היא תאכזב אותי.... והיא הכי אכזבה.... לא משנה כמה רע יהיה לי היא לא תהיה שם,אני לא מתכוונת להתקשר יותר כשרע לי ,אני אדבר איתה רק במסגרת הפגישות, אמרתי לה את זה. והיא הבינה שנפגעתי ממנה והיא אמרה לי שאני מביאה את עצמי למצב הזה. לא יכולתי לשמוע אותה היום ,יצאתי באמצע הפגישה לכמה דקות החוצה. למה היא חושבת שאני מביאה את עצמי למצב הזה? למה אני צריכה להתנצל שהיה לי רע ושלחתי לה הודעה? אני כן מבינה שיש גבולות ושעליי לכבדם, ואני מכבדת מאוד את גבולותיה, אבל הודעה אחת לכמה חודשים , זה לא יהרוג אותה.

ועוד משהו. יש לציין שהיא בעד שאני אתקשר במידת הצורך ,ככה זה מתחילת הטיפול . אם היא זו שמאפשרת לי להתקשר בין הפגישות למה היא לא ענתה לי? קשה לי להבין אותה... ועוד להאשים אותי שאני מביאה את על עצמי את הפגיעה? לא יודעת מה לומר כבר. אני בהלם ממה שהיא אמרה לי היום... ובטוחה שמטופל אחר היה מקבל חזרה טלפון או SMS , אבל בגלל שזאת חן אז מה פתאום.