החיים קשים

שלום אני רוצה לכתוב כמה רע לי וקשה לי בחיים הנוראיים האלה, אין יום שאני לא חושב בו על התאבדות כי אני לא מוצא טעם לחיות אני בחור צעיר שפשוט לא מוצא את מקומו בעולם המגעיל הזה. כבר הייתי בטיפול פסיכולוגי ואני לוקח תרופות נגד דיכאון אבל עדין אני מרגיש שאני חי בסיוט שלא נגמר ואני לא רואה שום תקווה ככה שרעיון ההתאבדות מיום ליום ניראה לי יותר הגיוני ונבון בשבילי כי נמאס לי כבר לסבול.

עמית שלום, אני לא יודעת בן כמה אתה, אבל אני בת 29 ועברתי הרבה בחיים. למרות כל מה שעברתי, בחרתי להסתכל על חצי הכוס המלאה. יש כאן עוד אנשים שסובלים מהתופעה ולדעתי זה יהיה רעיון טוב לקבוצת תמיכה וירטואלית. עדי

ואני בן-38 שעדיין חושב ומאמין שיכול להיות טוב. אתה אומר שכל יום אתה חושב על הת...,ואוליי תחשוב כל יום על חיים יותר טובים,ואוליי תחשוב על דברים יותר משמחים ומועילים. כי הרע נשאר בנפשנו,הטוב בגופנו.אוליי תערבב את שניהם ותנסה לאחות אותם. כי הימים הנוראיים יעברו באיזה יום,ורק הטובים ייזכרו בתודעה שלנו. ותחשוב שכל אחד חושב שבעייתו היא הנוראה מכל תסתכל לצדדים,ואז תראה שבעצם בעייתך שלך מתגמדת,לעומת אחרים. ואז הנפש אומרת:לא שלי הכי נוראה תגמור אותה ודיי. והגוף ממאן לו. יש ימים טובים ידידי,יש לאחר כל מכשול,אהבה,משפחה,ילדים,ועוד דור עם שמחה וגם הרבה מכשולים,אבל האם בכוחנו לזה? ימים יגידו ואז לא נזכור את כל סבלנו,וזה בביטחון. רואה אותך מקים את הדור הבא. שלך.דניאל.

החיים קשים, סובלים וסובלים ואחר כך מתים אה? עבדו עלינו..... פעם גם אני הרגשתי ככה. היום אני חושבת אחרת, מה שלא הורג אותך מחשל, וצריך ללמוד להתבונן ולמצוא את הטוב והיפה, כי יש הרבה דברים יפים, יש שמחות קטנות וגדולות, והתאבדות היא רק בריחה, מאיפה? אולי אתה יודע, ממה? גם כן, אבל לאן? אתה יודע? אולי זה חידלון אינסופי?אז יופי, לא מרגישים כלום, אבל אולי זה בכלל משהו אחר יותר גרוע,, איך אתה בטוח ששם יותר טוב? ששם פחות מדכא? אולי להפך? אתה בטיפול , וזה כבר טוב, אל תתיאש כל כך מהר. יש לך עוד הרבה זמן להתאבד...

תתאבד ותגמור עם זה קצת קשה אז בוכים. תמיד נוחח לבחור בפתרון הקל של התאבדות החוכמה לבחור ב דרך של התמודדות

Well said. Motti