לא מוצא את עצמי

למרות יכולת ופוטנציאל כנראה גבוהים לדעת רבים, לא מצליח להתייצב, תקוע חזק בעבודה עלובה שלא ממצה כלום מהיכולת, מצוי שם במאבק, מלחמה והשפלות שלא מצליח להתאושש מהן. אין יכולת לקיים קשרים חברתיים למעט וירטואלים מוגבלים. הנתק עם המשפחה הולך ומחריף, כל חיי מסתכמים בעבודה בית ומחשב. וגם זה אחרי הרבה שנים של הסתגרות מלאה בבית בלי עבודה וחברה. לא רואה עתיד ולא תקוה. המתח הקיים ממילא רק מתעצם ומגביל יותר את מה שהיה מוגבל מלכתחילה. אם זה עוזר, נדחפתי בילדות חזק מאד ע"י אב אגרסיבי, דומיננטי, תוקפני וציני, אבל מצליחן להישגיות ללא פשרות, הגובלת בהיסטריה קיומית, ואמא על תקן "קורבן" מעורר רחמים. אני נמצא בטיפול כבר שנים, מבחינתי תוך כפיה עצמית חזקה להתמיד בו, למרות שלדעתי זה לא זה, אבל לדעת המטפל אין ברירה, השיחות מסתובבות, כמעט רק סביב העניין הזה. אולי אני טועה ולא מצליח לראות משהו שגורם חציוני ומקצועי יוכל לזהות בשבילי?

שלום נואש, למרבה הצער, כשמדובר בחיי הנפש שלנו, אין כל יתרון לגורם חיצוני. כדי להגיע להבנות תקפות יש צורך בהיכרות עמוקה ויסודית עם ההיסטוריה הרחוקה והקרובה שלך. יתכן שלצד הטיפול, שמתעסק בהיבטים הדינמיים ובעולמך הפנימי, תוכל להפיק תועלת ממאמן אישי, שיכוון אל הצדדים היותר פרקטיים ומעשיים בחייך, ויביא לשינוי חיצוני מהיר יותר. אני אומרת את הדברים בסוג של זהירות והיסוס, שכן איני בקיאה מספיק בנושא הקואוצ'ינג, ואיני יודעת הרבה על האופן בו ניתן לשלבו יחד עם טיפול. שווה לבדוק זאת עם המטפל שלך. אני יודעת שלא מזמן נפתח פורום, כאן באתר שלנו, בנושא אימון אישי, ויתכן שהוא הכתובת להתייעצות לגבי האופן בו ניתן לשלב אימון וטיפול. בברכה ליאת