התעללות והדחקה

שלום ליאת,כתבתי אתמול לאורנה, ויש לי עוד שאלה. ההתעללות שעברתי היתה על ידי מישהו קרוב משפחה. זה היה בילדות, אבל אני זוכרת פרטי פרטים למרות שעבר על הנושא יותר מ-25 שנים, ובלי לשתף אף אחד. שאלתי היא כזאת: איך יכולה ילדה קטנה שנפגעה קשה, ועברה משהו טראומתי בגי נורא צעיר, לשמור הכל בבטן בלי לשתף אמא או מישהו קרוב למרות שהדבר היה כואב. האם הדבר מצביע על כוח פנימי או דווקא על פחד נוראי. ואיך המשכתי לראות אותו, ואפילו ביקרתי אותו בבית משפחתו עם משפחתי כשהייתי מבוגרת בלי להראות סימנים של מצוקה. והוא התנהג איתי בזהירות רבה כנראה שחשב שהייתי ממש קטנה אז ושאני לא זוכרת שום דבר, כי הוא פשוט התנהג באופן שונה ובזהירות. איך מי שנפגע קשות יכול לשמור כל כך בבטן, והתנהג באופן רגיל.

ערב טוב, לא תמיד אפשר לומר בוודאות, ממרחק הזמן, מה בדיוק קרה, ומדוע הדברים הושתקו. לפעמים קיימת אזהרה מפורשת מצד התוקף, שלא להזכיר את הדברים. לפעמים הילד הקטן מאותת בכל הדרכים העומדות לרשותו, אך איש לא שומע. יש דברים שמבוגרים מעדיפים שלא לדעת. כך לומד הילד שבעצם אין טעם. לפעמים, כאשר ההתעללות נעשית בגיל צעיר מאד, הילד מתקשה להמשיג את מה שקרה לו באופן מילולי, והחוויה נרשמת באופנים אחרים. כאשר ההבנה מגיעה, הוא כבר לא בטוח מה בדיוק קרה שם. לפעמים נלווים לאירוע תחושות אשמה ובושה, בעיקר כאשר המתעלל נתן לקורבנו לחוש 'אהוב ומיוחד'. לפעמים פועל, באמת, מנגנון של סילוק מן התודעה, בהתאם למנגנון החשיבה הילדי, לפיו מה שאיני רואה אינו קיים. לפעמים, כמו אולי במקרה שלך, מדובר בדמות קרובה, אהודה ומוכרת. הילד הקטן מתקשה להאמין שהמבוגר הטוב הוא גם זה שפוגע, ומעדיף לראות את האשם בו עצמו. הילד חש בלבול מול ההתנהגות השונה בהקשרים השונים, נאלם ומתכנס לתוך עצמו. את שואלת האם הדחקה רבת שנים מעידה על פחד גדול או על כוחות פנימיים, ואני סבורה שייתכנו שניהם גם יחד. מה שחשוב הוא להקיא את הסוד, ולשקם את התפיסות הקשות ביחס לעצמך. זהו תהליך קשה ומורכב, אך שכרו בצידו. אל תתייאשי! ליאת

היי עוד פעם, הבעיה בטיפול עכשיו שאני כן מנסה להקיא את זה בקצב שלי...אבל אני נלחמת במטפלת, מענישה אותה, מרחיקה אותה ממני למרות כל ניסיותיה להתקרב. אני אפילו לפעמים גם מרגישה שהיא בן אדם פוגע, ושבסוף יש לה כוונות או תועלת מסוימת בעקבות היד שהיא מושיטה לי. הרגשה זו מבלבלת אותי לגמרי? איך אני אצליח להרגיש בקרבתה, ונכונתה לעזור לי ולהכיל אותי? כי אם אני אמשיך להתנהג כך, אני בטח לא אגיע איתה לשום מקום (אני אהבתי פעם את התיאור של האופניים שאת נתת כאן)..אבל אני פשוט לא נותנת לה להיות איתי על האופניים ולא מאחורי לכוון אותי....