שיתוף - משהו שקלטתי

חשוב לי לשתף אתכם במשהו שקלטתי בעיקבות הטיפול התרופתי,שהתחלתי לפני כחודש וחצי,קלטתי שאני עדיין חושבת הרבה על דכדוך ועל ייאוש אך לא מרגישה כך,אלא מרגישה תחושה של מעיין עדישות או קהות-חושים,ושהסיבה שאני מרגישה כך ושזה בכלל מפריע לי,היא לא שאני בדכדוך אמיתי ופשוט אדישה להכל,אלא שהכדורים 'חשפו' אותי לתחושה שכבר מזמן לא זכורה לי,שהיא לא תחושה של אושר(עדיין אני רחוקה מלהיות מאושרת),אך תחושה של שלווה חלקית,אולי גם קצת(ממש קצת...)רוגע; וכיוון שכל מה שמוכר לי בזמן האחרון זה רק תחושות הדכדוך-הייאוש-התסכול,איני מכירה ואיני זוכרת תחושה זו,שהיא כמו חדשה לי,וגם אני קצת מפחדת ממנה,ולכן אני קמהה להרגיש שוב את התחושות היחידות שמוכרות לי - של דכדוך,יאוש וכו',תחושות שאיתן אני לפחות 'מסתדרת',כי אני מכירה אותן,ועד כמצה שזה בטח ישמע מוזר ופתטי,כשאני מיואשת ומרחמת-על עצמי,יש לי לפחות הצדקה לכך שאיני נוקטת עדיין ב'צעד משמעותי 'עבור חיי,ובתחושה זו,שמוזרה לי,איני מסוגלת כ"כ לרחם על עצמי,ולכן אין לי גם הצדקה לאי-העשייה של הדברים (כמו: חיפוש עבודה,בן-זוג),אך למרות זאת-את זה עדיין איני מסוגלת לעשות בזמן הקרוב(אלא רק שיתפתי אתכם בתחושותיי). תודה על הקשבתכם, משתנה

כתבתי בטעות "עדישות" במקום "אדישות".

שלום משתנה, הצעת התבוננות חשובה, שכדאי להביא אל הטיפול שלך. לילה טוב, אורנה