אחרי הפגישה הטיפולית

שלום, יש לי שאלה. התחלתי לפני כמה פגישות בלדבר על נושא שמטריד אותי מזמן, והוא נושא מאוד קשה ורגיש בשבילי שאני דוחה הרבה זמן. הבעיה בכל פעם שאני יוצאת מהחדר אני מתעצבנת על המטפלת שלי. כאילו שהיא דחפה אותי לדבר על זה. אני מתעצבנת גם על זה שאני מתמסרת לה, מרגישה שהיא כולה בשבילי ואיתי ותומכת ואוהבת אבל כשאני יוצאת מהחדר אני שוב מרגישה את הבדידות, ואת הקושי בלהתמודד שבוע שלם עם הדבר לבד. ואז אני חוזרת בפגישה שאחרי להתנגדות שלי ולשקט. איך אפשר להתמודד עם זה? ומה אני צריכה לעשות בעניין? ולמה אני מתעצבנת עליה, הרי היא בסך הכל מקשיבה אוהבת ותומכת, והי אאינה מי שפגע בי?

גלית שלום, אני לא יודע מי פגע בך ואיך, אבל משהו בדפוס שאת מתארת מול המטפלת נשמע כעוצמתי מאוד ומרמז שהוא לא שייך רק למה שקורה ביניכם אלא הוא מזכיר לך משהו מוכר. חוויה שאת חווה עם אנשים או שחווית עם מישהו ספציפי. חוויה שבה את נדחפת לעשות משהו שאת לא רוצה, תחושת בדידות שבאה לאחר מכן וכעס גדול והתרחקות. עצתי לך היא להעלות את הדפוס הזה בטיפול. לעיתים לתוכן יש חשיבות. ולעיתים לדפוס ולתהליך שבו הדברים מתרחשים יש חשיבות לא פחותה. לילה טוב, דרור