בת 18 שמשקרת

למומחה שלום, הינני אמא ל4 ילדים גדולים כשהקטנה בת 18 וכמה חודשים. שלושת הגדולים בוגרי אוניברסיטה ולא היו בעיות לחלוטין. כמה שנים שהילדה גונבת כסף מהארנק וכשתופסים אותה היא יודעת לשחק ולהעמיד פנים כאילו אנחנו לא מאמינים לה והיא לא לקחה דבר. היא ממש מחפשת את הארנקים המוחבאים. וזה לא שחסר לה כסף, היא מקבלת כל מה שהיא רוצה. יש לציין כי לילדה יש בעיות של קשיי למידה (קשב וריכוז). מזה שנה יש לה חבר שרק עושה לה טוב. אבל ההתנהגות שלה בבית היא בלתי ניסבלת. אי אפשר לדבר איתה היא כל הזמן צורחת על כל מלה שמדברים איתה. ההרגשה שלנו שכל דבר שהיא רוצה לעשות היא משקרת אותנו ועושה בהחבא. אנחנו כל הזמן בהיכון למקרה הבא. אני נמצאת בבית ויכולה לדבר איתי כמו שאר הילדים, אבל היא מסתירה. מה ניתן לעשות? האם לקחת אותה לטיפול? היא מתגיסת לצבא עוד כמה חודשים. מקוה לתשובה מהירה אמא מודאגת

לאמא המודאגת שלום, ישנם מספר דברים שחשוב לדעת בכדי לענות על השאלות שלך. ראשית האם היא מטופלת סביב האבחנה של קשיי למידה? האם ההתנהגות שלה היא כזו רק בבית או גם מחוצה לו? שאלות אלו חשובות שכן יכול להיות שמדובר במקרה פשוט של בת מתבגרת, מורדת, בעיקר כשהיא הקטנה ואחיה לא עשו בעיות בהתבגרותם. במקרה כזה העובדה שאת מוכנה להקשיב לה רק מרגיזה אותה עוד יותר כי מה שהיא רוצה זה לכעוס, למרוד ובכך להפרד בהדרגה גם אם זה מכאיב. אבל, ייתכן וישנם סיבות נוספות להתנהגותה. במקרה שכזה, פחות סביר שהיא תצליח לשמור עליהן רק בתוך הבית. בכל מקרה אם את סובלת, וחשוב מזה אם היא סובלת רצוי לפנות לטיפול. לא כדי ל"תקן" אותה אלא כדי לעזור לה. במקרה כזה חשוב שהיא לא תרגיש שאת והמטפל משתפים פעולה נגדה. אני מקווה שיהיה בהצלחה, דרור

דרור תודה רבה. האם תופעה של גניבה שהיא רק בבית ניתן ליחסה לגיל ההתבגרות? שאלה אחרת הבת שעברה גיל 18מתכננת לקיים יחסים עם החבר שלה שקטן ממנה בשנה וחצי. ז.א.בן 17. האבא שלה לא מוכן לשמוע על כך ואני זורמת איתה ואפילו קבעתי לה תור לרופא נשים. יש ויכוחים ביני ובין האבא שאומר שאני מרשה לה מה שהוא לא הירשה לשאר הילדים. יש לציין שאני ובעלי ביחסים מעולים, אבל בתחום הזה הוא מאד קשוח ולא רוצה שהחבר שלה יגיע אלינו הביתה למרות שהוא ילד חיובי ביותר. עצתך!

שלום לאמא המודאגת. אני חושבת שאם הבת שלך בת 18 והיא החליטה לקיים יחסים ואביה "לא ירשה " לה, הרי שהיא תמצא דרך אחרת לעשות זאת בלי שהוא ירשה(בטח בהתחשב בכך שהיא מתגייסת ולא תיהיה כל הזמן בבית). עצם זה שאתם בכלל מודעים לכך שזה מה שהיא מתכננת ושהיא בכלל שואלת את רשותכם ראוי להערכה מיוחדת בדורינו , לפי דעתי. אני חושבת שאת צודקת, חשוב מאד שתלך לרופא נשים ותקבל אמצעי הגנה . אפשר במקביל לדבר איתה לא בקטע של להרשות או לא להרשות, אלא להסביר שאביה חושב שזה מוקדם כי כך וכך וכך, אך הבחירה בסופו של דבר כמובן בידיה. אני קרובה יותר בגיל לבתך מאשר אלייך, אם כי אני הרבה יותר מבוגרת ממנה. ובנסיון שלי ממה שאני ראיתי בזמנו אצל חברותיי- אלה שהוריהן נהגו כמו בעלך מצאו את הדרך לעשות זאת במקום אחר בצורה הרבה פחות בטוחה מאשר אלה שהוריהן קיבלו אותן.מקווה שעזרתי.