מה קורה לי?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לקוראים. אני תלמידה, בכיתה י"א, מתחילת השנה אני מרגישה שאין לי כוח לכלום. אני לא מסוגלת ללמוד, אני יותר בבית מאשר בביה"ס, לא ישנה. אין לי אפילו כוח לדבר עם חברות, או ההורים. ואני רוצה שפשוט כולם יניחו לי. מה קורה לי? למה אני ככה? פעם הייתי כל כך אנרגטית, והיום כאילו כל האנרגיות נעלמו. מתי זה יעבור?
ענבר שלום רב, האם מדטבר באנרגיות פיזיות בעיקר, או אנרגיות נפשיות. לא היה ברור מדברייך במה בדיוק מדובר ומה את מרגישה. אולי תפרטי יותר? ייתכן וגם עובר עלייך משהו פיזי ש"גומר" לך את הכוחות? אשמח אם תפרטי יותר, וכך אוכל להתייחס. בברכה, טלי פרידמן
טלי שלום, אם הייתי יכולה להבין מה קורה לי אולי יכולתי להסביר את עצמי יותר טוב. מה כוונתך בכוח פיסי? חוסר השינה? ענבר
ענבר יקרה, ההודעה שלך מזכירה לי את ימי התיכון, ולפעמים אני תוהה מדוע כולם אינם מרגישים כמוך. זו תקופה לא קלה בחייך, עם לחצים גדולים מצד הסביבה ושינויים גדולים מבפנים, ולא קל לעמוד בכל זה. לפעמים פשוט יש חשק לעזוב את הכל ולא לעשות כלום. מובן שאינני יודע מדוע זה קורה לך, ומתי זה יעבור, הרי אינני מכיר אותך ואינני יכול לנחש את הנסיבות האישיות שלך. אני משער שלו ידעת, היית מספרת מעט יותר על הסיבות למה שאת מרגישה. אבל במצב שאת מתארת, לפעמים קשה אפילו לכתוב ולהסביר, ואני לא אשאל שאלות. למרות זאת, משהו בהודעה שלך נשמע מעודד. כתבת שאין לך כוח לדבר עם חברות ועם ההורים, ולמרות זאת משהו בתוכך דחף אותך להתאמץ ולכתוב לנו כאן, בפורום, את מה שאת מרגישה. זהו אותו כוח חיים פנימי, המייצג את כל האנרגיות שפעם הפעילו אותך, ואינו מניח לך לשקוע. אם תרצי, תוכלי להמשיך ולשוחח אתנו כאן בפורום, ולאט לאט אולי נוכל להבין ביחד את מה שעובר עליך בימים אלו. ואולי, אם תרצי, נוכל לסייע לך למצוא אוזן קשבת במקום אחר, מישהו שיוכל להבין ולהושיט לך יד. ובינתיים, אני מושיט לך יד של תקווה, ואשמח לראות אותך כאן שוב. שלך, דרור גרין
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
