זכרונות קשים

שלום אורנה, הגעתי לטיפול בגלל נושא מסוים, והמטפלת שמה לב שאני מתחמקת כל הזמן מלדבר על זוגיות וחברים בחיי... היא לחצה עד שהזכרתי את נושא ההתעללות שעברתי בילדות. רק הזכרתי, לא הסכמתי לדבר. אחרי אולי חצי שנה, דיברתי על הפרטים ומרוב שהיה לי קשה לחזור לשם סירבתי לחזור לנושא. שבוע שעבר ואחרי שנה וחצי של טיפול דיברתי על הנושא עוד פעם. זה היה עוד פעם נורא קשה ולא נראה לי שאני רוצה לחזור לשם. מרוב שזה כואב וקשה אני גם מתעצבנת עליה כאילו שהדבר קשור אליה וזה ממש לא נעים לי. אבל אני מקשרת אותה, החדר, הכסא...כל מה שיש בחדר עם האירוע. אם אני מנסה עכשיו להזכר בחדר, אז יש לי אותם הרגשות גופניות שהיו לי שם, אני לא יכולה לנתק את שני הדברים. אשמח לקבל את דעתך בנושא. תודה

שלום כרמית, התחושה שאת מתארת מאוד מובנת. את מתאמצת לחזור למקום עתיק וכאוב, ובתהליך ההיזכרות את חוזרת גם אל התחושות הגופניות הקשות, אל הכעס, אל השנאה לכל מי ומה שסביבך. דברי איתה על זה! היא תסייע לך להפריד, ולחבר, ושוב להפריד... בהצלחה, אורנה