בת 4 וקצת- בעיות שונות

שלום רב ביתי הקטנה מבין שני ילדים הגדול בן 6.5 והיא בת 4.5. עליי לציןן ששניהם ילדים מאוד מאוד טובים , וחכמים (מתקדמים לגילם) ביתי הקטנה היתה תינוקת קשה מאוד בכתה נון-סטופ מבוקר עד לילה וחוזר חלילה , עד היום יש לה יקיצות בלילה. אבל היא ילדה נוחה ואהובה. בגיל שנתיים היו לה (עד גיל 3.5) פחדים רבים ממקומות חדשים, אנשים חדשים (אם מישהו לא מוכר היה מתקרב גם אם זה היה בגן שעשועים היא היתה צורחת ובוכה, לא היתה משתתפת פעילה באף מסיבה. כיום המצב השתפר מאוד היא משתפת פעולה בגן ובצהרון בחוגים , יש לי הרגשה שקודם כל היא בוחנת את המצב ואז מחליטה לעצמה אם כן או לא כדאי לה להשתתף. חוץ ממסיבות בגן עם הורים היא דיי משתפת פעולה. בזמן האחרון, כשקורה משהוא בבית שלא מוצא חן בעיניה עם בני דודים או אמא אבא או סבתא, היא נעלבת לוקחת את עצמה לחדר ומסתגרת (אני כמובן לא נותנת לסגור את דלתותהחדר) ןהיא אומרת דברים כמו אני מגעילה, או אני מכוערת, מסריחה ועליי לציין שהיא ילדה יפיפיה מהממת ביופיה חכמה חריפה ושנונה יודעת לכתוב וגם מראה סימנים של יכולת קריאה. עוד דבר שמפריע לי הוא שלפני כמה ימים היא ביקשה ממתק אחרי ארטיק וכשאמרתי לה לא היא אמרה אז אני אקח חבל ואקשור אותו בצוואר שלי לקחה שתי קצוות שיער משני הצדדים של הראש והדגימה. התגובה שלי היתה שלא עושים דבר כזה כי זה מאוד מכאיב ולא נעים וגם אם היא חושבת שהיא בדרך זו תקבל דברים אז היא טועה. אמרתי לה שאני אוהבת אותה ולא רוצה שיקרה לה משהו רע. עוד דבר (אם כבר אז כבר) כשהיא רואה חבר מהגן בדרך אל הגן היא קופאת במקום ולא מסכימה ללכת עד שהוא יעבור , או לפעמים כשמגיעה חברה הביתה לשחק איתה היא מהתרגשות מנבלת את הפה או דוחפת אותי ואומרת לי אמא נו לכי , הסברתי לה שכשמתרגשים צריך להתנהג קצת באיפוק ולא לדבר לא יפה. מה אתם מציעים לי? האם הילדה הקטנה והמקסימהשלי בסדר? האם אני סתם אמא לחוצה? תודה מראש נלה לפני כמה ימים היא הטרידה אותי מאוד ואולי אני

נלה שלום, ישנם ילדים הנולדים עם טמפרמנט "קשה" יותר. הם מגיבים יותר ברגישות לסביבה, מפחדים ונרתעים מדברים חדשים או רועשים וכן הלאה. מדברייך נשמע לי שאת עושה את הדברים הנכונים מולה. מנסה להציב לה גבולות, תוך שאת מסבירה לה את הרציונל העומד מאחורי זה. השיפור הכללי במצבה מעיד שזו אכן הדרך הנכונה. יחד עם זאת נראה שמאוד לא קל לה וגם לך ולכן לא הייתי פוסל אפשרות לפנות לאבחון אצל פסיכולוגית קלינית של הילד, ולהיעזר בהנחיות ממנה. זה לא אומר שיש בה משהו לא בסדר, אלא שיש משהו המקשה עליה ושאולי ניתן להקל עליו בתוך מסגרת טיפולית. בהצלחה, דרור