אבודה בטיפול

האמת שאני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה כ"כ רע , אני בטיפול כבר כמה חודשים משחזרת טראומות וחוויות קשות מהעבר, וזה כאילו הכל קורה שוב, אי אפשר לישון , לאכול , חלומות נוראיים, זכרונות קשים,דופק מהיר, אני מנסה לעזור לעצמי ולא מצליחה.... בפגישה האחרונה קמתי והלכתי באמצע כי לא יכולתי לשאת את הלחץ , הכאב , ועכשיו קשה לי לחזור לחדר , לשם...זה כאילו הכל קורה שם שוב...המטפלת מתקשרת ואני לא מסוגלת לענות , ביטלתי את הפגישה הבאה....אני מפחדת - אני יודעת שזו סוג של בריחה אבל מאיפה מוצאים את הכוחות לחזור...? אך אני יכולה לחזור אליה בטלפון ולשמוע את קולה - זה קשה...אני יודעת שאני צריכה לחזור אליה ואני לא יודעת מה להגיד... מה לעשות?

אוי זה קשה קשה מאודמאוד מאוד (הייתי בסרט הזה לפני שלוש שנים שבמהלכם עזבתי עבודה סתם לא הצלחתי לישון היו לי סיוטים וכד' התקופה הזו זה הסיוט הגדול של החיים שלי) למרות ובגלל כל מה שעובר עליך :כן תדברי איתה כן תלכי לפגישה כרגע היא האדם היחיד שיודע ומבין מה קורה לך.. גם אם זה לא נראה כרגע התקופה האיומה הזו תעבור זה עובר. (לא לגמרי עובר-לגבי לראות אותה גם לאחר תקופה זו לי היה בעיה לחזור למקום בו ניפגשנו היא מקבלת אותי במקום אחר, וגם היום לעיתים קשה לי לחזור לטיפול כי זה מזכיר לי כמה היה רע פעם) תדברי איתה.. אולי זה יקל מעליך כנראה שהחשיפה הייתה מהירה מידיאו שאת לא יכלת לעמוד בזה ואז כל התסמינים של חרדה ופאניקה.. אולי תעלי את הענין שכרגע את צריכ הרק דברים שאולי יעזרו לך להירגע ולא חשיפה למה שהיה? לא יודעת אני לא פסיכולוגית . תהייה חזקה זה נורא נורא אין מילים לתאר אבל בסוף עובר.. מקווה שתצליחי לישון ובלי חלומות.. באמת שיהיה טוב.

תודה רבה לך , אני מרגישה כאילו את יודעת הכל וכאילו את איתי עכשיו.... הדיוק המופתי שבדברייך הפליאו אותי, לשמוע שזה יכול לעבור באמת - נראה לי קצת חסר תקווה - אבל אני אזכור את הבטחתך. תודה רבה לך, תגובתך לדבריי תפסו אותי במצוקה נפשית מסויימת ...

שלום עצמאית, ושלום גם למגיבים החביבים - רחל ושלומי, שחזור טראומות קשות מן העבר עלול - לפחות בטווח הקצר - לשחזר גם את כל קשת התחושות והרגשות שנלוו לחוויה המקורית, כולל ההיבטים הפיזיולוגיים. העמדות המנוגדות שמציגים רחל ושלומי מעלים בי אסוציאציה משונה מתחום הטיפול בהרעלות. כאשר אדם בלע חומר רעיל, יש לסייע לו - מהר ככל האפשר - להיפטר מתוצאותיו ההרסניות של החומר. ישנם חומרים מהם אפשר להיפטר באמצעות הקאה, ויש חומרים שבמקרה בליעה אין לאפשר הקאה, מאחר והם עלולים לצרוב את בית הבליעה שוב ולגרום נזק נוסף. כשמדובר בטראומות עבר, הטורפות את חיי הנפש שלנו כחומר רעיל, ההעלאה למודעות יוצרת - לזמן קצר - אפקט של צריבה חוזרת. מסיבה זו, יש מי שסבורים שמוטב להניח לזה, ובלבד שלא להיכוות בשנית. אולם הניסיון הרב שנצבר בתחום הטיפול בטראומה מצדד בעיבוד מבוקר של האירועים הטראומטיים כבסיס להחלמה. לכן, כדאי מאד להילחם בנטייה להימנעות, ולהבין שמה שמפחיד אותך כרגע זה לא חדר הטיפול או קולה של המטפלת, אלא הזיכרונות הקשים שממילא מלווים אותך לכל מקום, ומפריעים לך לישון, לאכול ולתפקד. במקומך, הייתי שבה ומשננת לעצמי את האמירה ש'הנורא מכל כבר קרה', וכל מה שמוטל עלי כרגע, זה לפלוט מתוכי את הרעל, כדי להחזיר לעצמי את חיי. אני יודעת עד כמה קשה לבצע החלטה כזו, אך משוכנעת, כמו רחל, שאפשר להתגבר ולנצח. שולחת לך את כל הכוח הנחוץ להמשך המשימה שלך ליאת

התקשרתי למטפלת והסברתי לה כמה המצב באמת גרוע וכמה נזקים נגרמו לי השבוע כתוצאה מהרעה במצבי . אני מוכרחה להגיד שהתאכזבתי מאוד מתגובתה שהיתה - שאולי צריך לראות אם ממשיכים את הטיפול , או אולי עושים הפסקה...וטענה שאם הטיפול עושה לי כאלו נזקים אז אולי צריך לראות מה קורה עם זה (מבחינה של להפסיק או להמשיך לעת עתה). והיא ביקשה שאני אבוא לפגישה הבאה ונדבר על זה... אין ספק שעכשיו הנחיתו עליי עוד פצצה , למה היא העלתה את זה עכשיו? היא לא חשבה לנכון לרגע במקום להנחית עליי את הפצצה הזאת בטלפון לבוא להגיד לי מילים מעודדות ומרגיעות שיטעינו אותי לפעם הבאה....?, אך זה שהיא פישלה ככה , אשת ניסיון כמותה? , אך זה שמתקפל לה הזנב בין הרגליים ואני נותרת לי עירומה וכ"כ בודדה....? נראה לי שאני לא יכולה להאמין בה יותר....