רחל

הי.... נכון, הרבה זמן עבר. האמת שנשארתי בפורום, אבל בשקט. קראתי את ההודעות וזהו. נראה לי שבימים אלו אני קצת עייפה, ההקאות שחזרו לסדר היום, החתכים, והחום שבחוץ לא עוזר בכלל! ואני קוראת את מה שיש כאן לאנשים לספר, כל אחד עם הבעיות שלו, (דבר שמעודד אותי במקצת) אבל פתאום זה לא נראה לי חשוב יותר לספר על עצמי, ושזה ממש לא מעניין מה קרה לי אתמול. מגעיל אותי לפעמים לחשוב עלי יותר מדי..... אז אני מוצאת את עצמי בפורום -קוראת \ חושבת \ מסכימה\ לא מסכימה\ מחכה שמשהו יקבל כבר תשובה... וסוגרת את המחשב. אז אני עדיין כאן.

גמי- שיגרה זה רע? (היתה פעם פרסומת כזו) אני לא כל-כך יודעת מה חשוב ומה לא, אבל תמיד כשכתבת- שמחתי לשמוע ממך. נשמע לי ששוב את עוברת ימים לא קלים... בשבת קראתי סיפור קצר של א.מ. פורסטר, וחשבתי עליך. אולי אצליח לסרוק את הסיפור ולשלוח לך אותו בדואר אלקטרוני. אני צריכה בשביל זה עזרה טכנית . (אני מאלו שעדיין מחפשים את המנואלה שמפעילה את המחשב.) אם תתקלי בספר( שמו- כמה מפתיע-מבחר סיפורים) הסיפור- הצד השני של הגדר מוקדש לך, באהבה רבה. להשתמע...

תודה. יום ראשון כבר אלך לחפש את הספר.... (כמה זמן לא שמעתי את המילה הזו- מנואלה..... :) גרם לי לצחוק...) אני קצת עייפה עכשיו, אפילו בשביל לכתוב, מזל שסוף השבוע הזה אני לא עובדת... לילה טוב.