לדר קפלן/דרור גרין

המטפל שלי שאל אותי "במה אני מאיים עליך" . האם זה לא ברור שטיפול מהווה איום כלשהו על מטופל? למה הוא שאל את זה? מה זה אומר מבחינה טיפולית? על הקשר ביננו. אל תשלחו אותי לשאול אותו את השאלות האלו....

דבורה שלום את התשובה חזית מראש, ואכן קשה לתת לך תשובה אחרת מאשר לשאול אותו. מבחינה טיפולית זה לא אומר דבר מבלי להכיר אותך, את המטפל, ואת הקונטקסט שבו נאמרו הדברים. ואם את שואלת אותי, זה בהחלט לא ברור שהטיפול מהווה איום על המטופל, וגם אם כן, השאלה מתייחסת לאופן בו האיום הזה נחווה, שזה בוודאי לא דבר שניתן לדעת מראש. לכן השאלה בעיני היא אחרת. מה זה אומר לך מבחינה טיפולית, ועל הקשר בינכם, שהמטפל שלך שאל אותך שאלה כזו, שמעוררת בך אי נחת כזה. מה בעצם קרה לך אחרי השאלה? מה מקור האכזבה שהתעורר מהמטפל? ואולי, במה באמת הוא מאיים עליך (ולא האם). אם תנסי לענות לעצמך על השאלות הללו יהיה בוודאי יותר קל להתקדם הלאה. בברכה ד"ר אורן קפלן

דבורה יקרה, אני מסכים עם אורן קפלן, שלמי שמתבונן מן החוץ לא ניתן לדעת מה באמת קורה בטיפול הנפשי. מן השאלה שלך אני יכול לנחש איך את מבינה את הטיפול, ואת מה שקורה בו. אני מבין, שמבחינתך ברור שטיפול נפשי נחווה כאיום. מטפל רגיש, המזהה את תחושותיו וחששותיו של המטופל, עשוי לשקף אותם בדרכים שונות. השאלה של המטפל שלך היא אחת מדרכים אלו. אני משער שהוא זיהה את תחושת האיום שלך, וכך אני מבין את שאלתו. לעתים עשויה שאלה כזו לעורר במטופל תגובות שיקדמו את הטיפול, ולעתים, כמו במקרה שלך, היא מעוררת התנגדות וחוסר אמון. מה זה אומר על הקשר שלכם? נדמה לי שהתשובה טמונה בשאלה שלך. את מרגישה מאוימת, ואינך מרגישה בטוחה מספיק כדי לענות לו בגילוי לב, וגם אינך רוצה לשוב ולשוחח אתו על כך. גילוי לב מוחלט ואמון במטפל הם תנאי מוקדם לכל טיפול נפשי. אם את מבקשת שלא נשלח אותך בחזר אל המטפל, לשאול אותו שאלות נוספות, את למעשה אומרת שאינך רוצה באמת להתחיל בטיפול. נדמה לי שעליך להרהר מעט בסיבות שהובילו אותך לטיפול, וביכולת שלך להתמודד עם טיפול נפשי. טיפול נפשי הוא עבודה ואחריות שהמטופל לוקח על עצמו, והמטפל משמש כמורה דרך וכמסייע. כל עוד אינך יכולה להסתייע במטפל, קשה יהיה לקדם את הטיפול. בברכה, דרור גרין

דרור, אני גלוייה באופן מוחלט עם המטפל שלי ויש לי אמון אך אני פוחדת עד כדי פרנויה שאתאכזב. רק עכשיו,לאחר שנים רבות אני מסוגלת להביע כעס ולבכות ויש בי תחושה תמידית שכעס זה או המצוקה שבה אני נמצאת "יבריחו" אותו. והוא לא יעמוד בזה ויפסיק את הטיפול. הוא הסיר את כל ההגנות שהיו לי ואני מרגישה מאויימת בגלל זה.