מתי להיחשף?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/04/2007 | 20:11 | מאת: שימי

שלום רב, אני בגיל 30 + ועובר משבר. אני מטופל אצל פסיכולוג ולוקח כדורים נגד דכאון. אני יוצא לדייטים וגם אם אני לא מתאהב במבט ראשון (אני יודע שזה מאוד ילדותי..) אני נגרר ונתלה אחרי הבחורה ומביע התעניינות. לא ברור למה? לא ברור למה לא הגעתי לתובנות עם המטפל בכל מקרה שאלתי מתי לחשוף את העניין הרפואי, אני ממש לא רוצה לצאת שקרן ואומנם אני לא צריך להציג את תיקי הרפואי אבל בכל זאת לא נעים לי להחשף מחשש למרמה. עצות?

לקריאה נוספת והעמקה
20/04/2007 | 11:26 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום שימי, על דפוסי ההתנהגות הבינאישית שלך כדאי מאד לדבר בתוך הטיפול, שכן תובנות יכולות לצמוח רק תוך היכרות קרובה עם מערך הכוחות שפעלו/פועלים עליך מאז היית ילד. בעניין החשיפה, אני סבורה שעליך להתייחס אל הטיפול התרופתי כאל עניין אישי מאד, אותו נחוץ לחשוף רק מול אדם קרוב שנמצא ראוי לאמונך. בדייטים ראשוניים אין סיבה ממשית לדבר על כך - לא בגלל בושה או מבוכה, אלא פשוט כי זה לא תואם! בדייטים ראשונים (כך אני מקווה מאד) אינך מוסר עוד המון פרטים אחרים על חייך, כמו מצב פקדונות הפק"מ שלך, כמו האם אתה נוחר, או מה רמת הכולסטרול בדם שלך, יחסיך עם אמך, או הרגלי היציאות שלך. לכל אלה יכולה להיות השפעה מכרעת על חיי הנישואין שלך, ובכל זאת אינך מרגיש שקרן כל עוד הם חסויים. כדאי לנהוג באופן דומה גם בנושא התרופות שאתה נוטל, יהיו אשר יהיו. שבת שלום ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית