ילד בכיין

שלום רב, אני אם ל-3 , ילדי הבכור בן 9 האמצעי בן 5 והקטנה בת שנתיים וחצי.ילדי האמצעי היה תמיד ילד קסום אהוב על הבריות חברותי בעל שיחה מרתקת לילד בגילו מאוד מיוחד.בשנה האחרונה מא ז עלה לגן חובה הוא למעשה הילד הקטן בגן גם פיסית,הוא שינה מהתנהגותו.הוא תמיד היה תחרותי מול אחיו הגדול אך השנה כל העולם בתחרות עימו או יותר נכון הוא בתחרות עם כולם אם הוא לא מצליח במשחק מסויים או מפסיד הוא נפגע ומתחיל לבכות ולהתייפח קשות. בתחילה תמיד רצתי להרגיעו ולפייסו ולנחמו אך הדפוס חוזר על עצמו הוא מתנגח בכוונה עם אחיו הוא פיתח רגשי נחיתות קשים בגן מול ילדים גדולים ממנו ותמיד מרגיש מקופח גם מול אחותו. הגם שהוא נהנה מתשומת לב מלאה שלי ולש בעלי הוא תמיד מרגיש צורך בחיזוקים מה איתי? למה אני לא? למה הוא? ותמיד בבכי. כמובן שהיום הבכי מרגיז אותי כי הרבה פעמים הוא בלתי נסבל ולרוב גם לא מוצדק הוא לוקח דברים בצורה קיצונית והתגובות בהתאם לכך, לא מעוגנות במציאות. איך אני ניגשת לפתור את הבעיה המעיקה הזו .הבית לעיתים קרובות במצב של מרקחה.אודה לך על תשובתך הכנה והכוונתך. תודה מראש.

שלום הילה, נשמע שבנך האמצעי מתנהג כמו 'ילד סנדוויץ' קלאסי... הוא לא בטוח במקומו במשפחה, מתחרה באחיו הגדול ואולי גם מקנא באחותו הקטנה. יתכן שמשהו במעבר לגן חובה החריף את הדברים, ובכל מקרה כדאי לעזור לו. אני מציעה להקדיש לו בתקופה הקרובה זמן לבד, עם אימא או עם אבא. בזמן הזה אפשר לעשות איתו משהו שהוא אוהב, ולמרות גילו הצעיר גם להחליף איתו כמה מילים... דברו איתו על התחרותיות וההתנגחויות, שאלו איך לעזור לו להרגיש טוב יותר, היו שם בשבילו לזמן מסוים באופן מלא וללא הסחות דעת. בנוסף, אני מציעה להתייעץ עם הקו להורה של אוניברסיטת תל-אביב. תוכלי לאתר את הטלפון בקלות רבה בחיפוש באתר זה. בקו להורה תוכלי להתייעץ ללא תשלום עם פסיכולוגים מנוסים בעבודה עם ילדים. בשיחה כדאי להעלות גם את נושא הגבולות שכדאי להציב למול התגובות הנסערות של בנך. שיהיה בהצלחה, אורנה