שוב אני

יצאתי עם תקוה היום,שאם אעשה את השינוי אולי יהיה בסדר. אבל אני לא יודעת אם אוכל ללכת מחר.השינה לא באה אליי והמחשבה שלי כל כך לא מאורגנת.אני פוחדת נורא. ואני חושבת גם עליה...מתאבלת כבר.יודעת שנפרדתי ממנה כבר.מפחיד אותי הכל.כל כך. אני רוצה לרצות לחיות אורנה.

איתך בזה, מחזיקה אצבעות למחר ולהמשך החיים הטובים שלך. לילה טוב...