חיים מכאיבים

יש אנשים כאלה, ואין ספק שאני ביניהם, שפשוט לא בנויים להתמודד עם החיים. באמת. זה גדול עליי בכמה וכמה מידות. דיכאון, הפרעות אכילה, חרדות, עבר של פציעה עצמית ואשפוז, כדורים, אובדנות, מטפלים מכל הסוגים, קווי אישיות גבוליים. אני על הקצה. הייתי שם כבר כמה פעמים, והנה אני שם שוב. זה לא שאי פעם ממש התרחקתי ממנו, איכשהו הצלחתי לצעוד חצי צעד אחורה, אבל זה לא שהסכנה אי פעם חלפה לה באמת. זה מלווה אותי שנים וילווה אותי עד מותי. אני כבר לא אצא מזה. אני לא רואה שום פתחי יציאה, שום דרך, לשבור את המעגל ההרסני שאני חיה בו, כואבת, מתוסכלת, מפוחדת, ומותשת. אני בת 22, ולא מסוגלת לראות עתיד. אני בקושי שורדת את היומיום, אין סיכוי שאצליח לשרוד. כל דבר עבורי זה מאבק. כל דבר נכנס, נוגע, מכאיב, מרעיד את הכל מבפנים. בצורה חסרת היגיון. אפילו הטיפול הוא מאבק. חמישה חודשים שיש לי את המטפלת הנוכחית. ואני נאבקת ללכת לשם אפילו. לא יודעת אם אני מפיקה משהו מלהיות שם. כי קשה לי, כי אני חוסמת, ולא בכוונה, כי הייאוש כל כך גדול שאני לא מסוגלת לראות איך אפשר לעשות סדר בכאוס. הכי כואב לי, שזו אני שעושה את זה לעצמי, ולא יודעת איך להפסיק, ולא מסוגלת להתאפס. כואב כי אני רוצה לחיות, ולא יכולה. אין שום הגיון, בכלום. למה, למה אנשים מקולקלים כמוני נולדים בכלל...?!? מה אני מנסה להגיד? מנסה לצרוח שכואב לי, שהכל אבוד, שאין סיכוי, שאני מפחדת, שאני לבד... ותודה למי שהקשיב...

ערב טוב, כן. יש מי שמקשיב. זה מוזר, הצלחתי לקרוא את הטקסט שלך במעין מקצב מיוחד ואחר, לירי, טרגי. את כותבת וכותבת, ואז, כמעט בחגיגיות - כמו במחזה מתוזמן היטב - מופיעה שורה דרמטית, מהדהדת את עצמה, מותירה את המאזין נרעש, משתתק. "...זה מלווה אותי שנים וילווה אותי עד מותי. אני כבר לא אצא מזה". "...אין סיכוי שאצליח לשרוד". "...אין שום הגיון, בכלום". אני יודעת שעבורך לא מדובר בשיר, מחזה או סרט, אלא בהתמודדות יומיומית קשה מנשוא. זה משתקף בכל מילה שלך. ובכל זאת, זה יצא כמעט אמנותי. הלוואי שתצליחי לנוח קצת מהמאבק, ולאפשר לקרניים חמימות של אופטימיות להגיע אליך. זה אפשרי. ליאת

שלום לך, קראתי את דברייך ואני מחבקת אותך מאוד מכאן. לא הבנתי מה הבעיה שלך, או איך היא מוגדרת בשפה המקצועית, אין לי גם הרבה מושג בזה, אבל בקשר לסבל שלך, אני מאחלת לך המוןןןןןןןןןןןןןןןן הצלחה במניעתו, תנסי לחשוב על פתרון, כמעט בטוח שקיים אחד. אני באמת מחבקת אותך מכאן, והמון כח שיהיה לך, הנפש זה דבר עצום שיכול "לסובב" אותנו על האצבע. שיהיה לך המון בהצלחה בהכל, שתשיגי את מבוקשך.