בדידות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/03/2007 | 20:12 | מאת: א.פ.ס.ח

כמה היא קשה הרגשת הבדידות. אף אחד לא מבין אותה אלא מי שמרגיש או חי אותה!! אני ממשיכה להסביר לה אותה, והיא ממשיכה לטעון שאני גורמת את זה לעצמי??? כמה ימים בשבוע אפשר לקום ולא למצוא מישהו להגיד לו "בוקר טוב". כמה ימים אפשר ללכת לישון בלי להגיד למישהו "לילה טוב". חשבתם פעם, על משמעות המונחים האלו, כמה הם פשוטים אבל עד כמה הם חשובים בחיינו. כמה קשה לא למצוא בבית מישהו כשאתה חוזר הביתה. הבית ריק, חשוך, קריר, וששששקקקקטטטטט. עד כמה אפשר לבקר חברים בשבוע, בכדי לשבור את הבדידות!!! כמה קשה לשבת לאכול ארוחה בסוף השבוע לבד!!! והכי קשה כשאתה יושב לפני החג ומחכה שמישהו יזמין אותך לארוחה!! והכי הכי קשה כשאתה רואה משפחות מטיילים בחג, ואתה מסתובב לבד כמו כלב שנטשו אותו.... ויש עוד המון המון....דברים שקורים כשאתה לבד, ואין לך מה לעשות בעניין. (או שיש לך אבל זה יקח לך עוד הרבה זמן להשתחרר ממנו ואז לא ישאר לך הרבה זמן להרבה דברים שרצית כל חייך) עד כמה יכולים החיים להיות אכזריים????

לקריאה נוספת והעמקה
31/03/2007 | 20:34 | מאת: MR BLUE

בדידות זה דבר כל כך כואב..........כל כך מזדהה איתך......לרצות להיות נאהב על ידי בת זוג(או בן זוג) לשאוף להמתנה לטלפון שיתקשר.......לחוש אהבה וחיבה....מבין אותך...

31/03/2007 | 23:29 | מאת: ליאת מנדלבאום

לילה טוב, בדידות אכן יכולה להיות אכזרית. הכאב והמצוקה נשמעים היטב מבעד לשורות המודגשות שלך. בדידות אינה תמיד קשורה למספר האנשים הנמצאים סביבך. אפשר להיות בודד מאד גם כשאתה מוקף אנשים. הבדידות יכולה להיות מכאיבה אף יותר, כשמצטרפת אליה החוויה של "לא מבינים אותי". לפחות אצלינו, זכית לתגובה של הבנה והזדהות (תודה למיסטר בלו שלנו, שקשוב כל כך לצערם של האחרים). החיים, חביבתי, יכולים להיות מאד לא קלים. את מכירה אותי מספיק זמן כדי לדעת עד כמה אני מאמינה בכוחם של אנשים לפעול לשינוי. אני זוכרת כמה קשה לך להתמסר גם למגעה הרך של הפסיכולוגית. אם תצליחי שם, אולי משהו במעטה הקשוח של הבדידות ייסדק, ויאפשר לעוד ידיים מושטות לפגוש אותך. החזיקי מעמד בינתיים, ובואי אלינו יותר. כאן תמיד יימצאו אנשים חמים עם לב רחב שלא ישאירו אותך זמן רב לבדך. ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית