סוף

כשאדם נמצא בדכאון, במהלכו הוא אומר כי נגמרו לו החיים, כי אין יותר בשביל מה לחיות ולמעשה מביע את רצונו למות. מה מונע או מניע אותו כנגד התאבדות?

חיכיתי עד עכשיו כי כ'כ רציתי תשובה. העיניים נעצמות. לילה טוב

מי ששואל שאלה כזו מבקש חיים. צועק חיים. חיים לנפש. להתחלה. כך דעתי. מקווה שהלילה היה רגוע לך. לא מזמן ליאת השיבה לשאלה דומה והיו שם יצר חיים חזק, תקווה, סקרנות, פחד המוות, אהבה וכוחות חזקים שמצליחים לבלום את התוקפנות וההרס המוחלט ועוד. http://nana.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xFT-623764,xFP-624491,m-Doctors,a-Forums.html שיהיה יום נעים

תודה. עבר עלי לילה שקט. זו לא אני שחושבת את הדברים הללו זה אחי, שותף הילדות שלי, שותף לצלקות. אני מחפשת להבין את המנגנון. אני חסרת אונים.

. יקרה, מה שמניע הוא הדיבור 'הנכון', הנוגע, הלא-מבטל את הכאב, המחבר בחזרה... אולי דיבור כמו שאחות לצלקות יכולה לדבר. לצד התשוובה היפה של ליאת, אני מציעה לחפש באינטרנט מכתב שפרופ' חיים עומר פרסם לפני מספר שנים, ובו הוא פונה אל אדם לפני התאבדות ומדבר אליו מילים טובות וחכמות. שיהיה טוב, אורנה