אבא שלי.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/03/2007 | 14:24 | מאת: בת מודאגת.

איפה להתחיל? אבא שלי הוא אדם מקסים, רגיש ונפלא, אך ניכר שיש לו מס בעיות לא קלות שמחמירות עם השנים, הוא סובל מדיכאון חריף, מצבי רוח משתנים, התנהגות אובססיבית ועצבנות יתר, בנוסף לכך הוא ממציא לעצמו בעיות רפואיות (היפוכונדר?) והוא מאמין שהוא נהיה חולה וזקן כל יום שעובר ולוקח תרופות שהוא בכלל לא צריך במינונים גבוהים ומיותרים!..היום הוא מתקרב לגיל 60 (בעוד מס חודשים) והוא לא מאמין שיש לו בעיה, הוא טוען שאנחנו (המשפחה הקרובה) רוצים ברעתו, הוא מסתגר ולא מדבר איתנו, הוא עזב את עבודתו (מעולם לא עבד בעבודה יציבה אחת) והוא באופן כללי מצוי בחרדות מהעולם החיצון, ההתנהגות שלו מאוד מעיקה על החיים בבית, הוא חסר פשרות בנוגע לאובססיות שלו והאופן שבוא הוא "טוחן" בראש על הכל- הרחיקה את כל בני המשפחה ממנו, זאת אומרת - ברצוני להדגיש כי אנחנו אוהבים אותו ומנסים לעזור לו כמה שאנחנו יכולים - אך חשוב לזכור שגם אנחנו בני אדם בעלי מצבי רוח וחיים משל עצמנו - וה"הליכה על קליפות ביצים" עם אבא שלי היא משהו שזכור לי עוד מהילדות, כיום אני בת 24, ושני אחיי הגדולים בני שלושים בערך, לאמא שלי כבר נמאס מאבא שלי והסיבה היחידה שהיא לא עוזבת אותו היא כי היא מפחדת שהוא יעשה לעצמו משהו...אמא שלי היא אישה חזקה ונפלאה שעמדה מאחוריי אבי לאורך כל השנים, אך גם היא מרגישה מתוסכלת וכלואה בתוך חייה והיא לא מבינה מה היא עושה לא בסדר..ומדוע למשל ישנם שבועות שלמים שבהם אבא שלי "ברוגז" עם כולנו בלי שום סיבה ניראת לעין? אנחנו מנסים לדבר איתו ולדובב אותו ובעיקר לתת לו הרגשה שאנחנו שם בשבילו אך אט אט כולם מתרחקים ממנו ומשאירים אותו בעולמו החולה לבדו - דבר ששובר את ליבנו אך בדיעבד בילתי נמנע... השאלה שלי היא איך עוזרים לבן אדם שלא רוצה עזרה? ולא מבין בחשיבותיה של עזרה? ובאותה נשימה - איזה סוג של עזרה משיגים לבן אדם כזה? ומהיא הדרך לעשות זאת? אני מחפשת סוגים שונים של פסיכולוגים ופסיכיאטרים באינטרנט באופן קבוע אך הריבוי העצום של מגוון השיטות והדיעות החלוקות באיזה שיטה לנקוט מייאשים אותי ודוחקים אותי לסגור את החלון כל פעם מחדש ולמשיך בחיי... אני מאמינה שהמצב נמצא בשנתיים האחרונות בנק' רתיחה, ויש לי סיבה טובה להאמין כי אם לא נטפל בנושא בקרוב - העיניין יתפוצץ ואין לדעת מה יהיו התוצאות... אבא שלי לא מאמין בפסיכולוגים או פסיכאטרים - הוא טוען שרפואת הנפש היא נחלתם של "שרלטנים" אולי הוא צודק אך בטוח יש מישהו שם שיכול לעזור לנו, להביא איכות חיים סבירה למשפחתינו על מנת שהורי יוכלו להזדקן בכבוד, אימי תוכל שוב להיות אישה פורחת ונפלאה כמו שהיתה בציערותה, ואנחנו הילדים נוכל להיות רגועים שלא הפקרנו את אבינו בשעת הצורך..ברור לי שטיפול אינו מבטיח תוצאות מדהימות אך אם רק מישהו יוכל לקנות את אמונו של אבא שלי ולהביא אותו למצב של מודעות בסיסית למעשים שלו (על ידיי שיחות או מתן טיפול תרופתי) אני מאמינה כי החיים של כולנו יוכלו להשתנות.. בבקשה, אשמח לקבל כל תגובה שיכולה לעזור, תודה מראש על שנתתם לי לחלוק עימכם את מצבי, המצב הוא הרבה יותר מורכב ומסועף מהתיאור הדל שאני נותנת פה אך עם זאת נותן לכם הקוראים קצה חוט לגבי הבעיה..אשמח אם תענו בהקדם עם המלצות, מחשבות תהיות או שאלות..תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
28/03/2007 | 23:21 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום בת מודאגת, אכן, המצב שתיארת מסובך והתערבות של איש מקצוע תוכל להועיל רבות (הערה כללית בנושא - כדאי לאתר פסיכולוג קליני המנוסה בתהליכים משפחתיים-מערכתיים). מאחר ובשלב זה שיתוף הפעולה של אביך עם תהליך טיפולי מוטל בספק, אני מציעה לפנות להתייעצות בלעדיו (תוכלי לפנות בשיתוף עם אמך). יתכן שתהליך כזה יעורר את סקרנותו, ובכל מקרה חשוב לדעת שגם תהליך שרק חלק מבני המשפחה משתתפים בו יכול ליצור שינויים נרחבים במערך המשפחתי. אני מקווה שתוכלי להתגבר על החשש שמדובר בשרלטנות ועל הפסימיות שאת מייחסת לתוצאות טיפוליות, על-מנת שתוכלי לבצע בהתייעצות עבודת חשיבה מעמיקה ופורייה. בהצלחה, אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית