חששות לילדה בת 10

שלום אני אמא לילדה בת 10 משפחה חד הורית (אין קשר אם האבא) לפני כחודש הופיעו לביתי חרדות היא פחדה שתמות ונכנסה לחרדות שיקרה לה משהוא פנינו לפסיכולוג והתחלנו טיפול. הפסיכולוג טען שהבעיה היא בקשר שבינינו ובגלל ש"פינקתי אותה וויתרתי " ילדים לפעמים מפרשים זאת כחוסר אהבה. הילדה אומרת שהיא לא בטוחה שהיא "אוהבת אותי" וכל מני דברים מסוג זה הפסיכולוג טוען שהטיפול צריך להיות בשלוש (בתי/אני/והפסיכולוג) ומאז שוהכנסתי לשיחה למרות שהיא לא רצתה היא לא מוכנה ללכת יותר לטיפול. היא היתה מאוד לא שקטה ולא ממש שיתפה פעולה והיתי אומרת שהיה די גרוע. מאז הטיפול ירד מספר המקרים אך זה עדין קורה לה והיא מאוד פוחדת מההרגשה של חוסר האהבה שלה אלי (לפי דבריה). מה עושים איך בכל זאת עוזרים לה? ולמה ילד שגודל עם המון אהבה ותשומת לב מגיע למצב זה? תודה יעל

שלום יעל, אחד הדברים המסובכים כשמטפלים בילד הוא רכישת האמון ושיתוף הפעולה של ההורה. מהמעט שכתבת עולה ההרגשה שתהליך זה לא עלה יפה בטיפול של בתך, אולי משום שהאבחנה של הפסיכולוג הטילה משקל מסוים של 'אשמה' על כתפייך (או כך לפחות את הבנת זאת - וזה מה שחשוב...). בסך הכל, הרעיון של טיפול דיאדי, כלומר טיפול בנוכחות ילד והורה הוא רעיון מעניין ומועיל, ולא הייתי פוסלת אותו על הסף. עם זאת, יתכן שתצטרכי לאתר מטפל/ת אחר/ת, עמו/ה תרגישי בנוח. לגבי שאלתך הספציפית, מדוע ילד אהוב מבטא אי-בטחון באהבתו כלפי ההורה, אני לא מאמינה שאפשר להשיב תשובה רצינית מבלי להכירכן. בעיקרון התשובה יכולה לנוע ממניפולטיביות וניסיון להשיג טובות הנאה, ועד בעיה משמעותית בקשר. שיהיה בהצלחה, אורנה