האם זה טבעי?

אני מטופלת אצל פסיכולוגית אני סומכת עליה מאוד והיא בדיוק מה שהיית רוצה במקום אמא שלי. אני פשוט מקנאה בילדים שלה והייתי כל כך רוצה להיות הבת שלה שיש מישהו שיודע לנתב אותך ודואג לך וכו' ועוד בתור אמא זה יותר דאגני ויותר אכפתי אני פשוט בוהה לפעמים אם הייתי הבת שלה הייתי ילדה לתפארת ואני פשוט מקנאה בילדיה. האם זה נורמלי? לפעמים אני פוחדת לחשוב על סוף הטיפול שלא אצטרך להפרד ממנה לגמרי.

שלום ששש, כן, זה נורמלי להרגיש כמיהה אל המטפלת, ורצון שתהיה שלך כל הזמן, כמו אימא. רק אל תשאירי את זה לא מדובר, אלא שתפי אותה בכך, כדי שהיא תוכל לעזור לך להבין כיצד הכמיהה הזו קשורה לחייך. בהצלחה, אורנה