שיתוף

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/03/2007 | 13:51 | מאת: משתנה

שלום לכולם, עברתי ממש 'גיהנום' עכשיו,ואיני מגזימה,כאשר אחרי שסגרתי את המכונית ועליתי הביתה,שמתי-לב שאיני מוצאת את מפתחות הרכב,למרות ששמתי אותן כמו טבעת על אצבעי,כיוון שהיו לי עוד דברים (שבירים) ביד; ומיד כשהבנתי שאיני מוצאת אותם החל סבב החיפושים בכל מקום כולל בתוך המכונית עצמה,ובכל המקומות שעברתי מהמכונית עד לבית,ובתיק וכו',הבעיה היא שחשבתי שאולי מישהו מצא אותם ואולי לקח,ולמרות שהשלט נשאר אצלי-זה הכניס אותי ללחץ ולחרדה עצומים יותר,זה היה פשוט תחושה נוראית,כי מצד-אחד ניסיתי להישאר 'בפוקוס' -להתרכז,ומצד שני - כעסתי על עצמי ולא הפסקתי 'לרדת על עצמי' במשפטים כמו 'איזו טיפשה אני' או 'דבילית','חסרת אחריות', ועוד ועוד - איני זוכרת בדיוק מה אמרתי לעצמי מרוב ששנאתי את עצמי,על כך שלא היתי אחראית מספיק להכניס את המפתחות ישר לתיק בשניה שהוצאתי אותן מהסוויץ', ואת השלט גם להכניס אחרי שנעלתי את המכונית. וידעתי שאם לא אמצא אותן לא אסלח לעצמי על כך,אך לא ויתרתי ועליתי וירדתי לחפש, שאלתי אנשים; לבסוף החלטתי שוב לחזור הביתה ולחפש שוב שם(כשאני כבר בתחושה של ייאוש טוטאלי),ואז אימי אמרה לי שהם מצאו את המפתחות -שנפלו מתחת לעיתון-שהיה מונח על הכיסא,אך כיוון שלא לקחתי את הפלפון,לא יכלו באותו רגע לרוץ לחפש אותי,וגם באתי מיד אחרי שהם מצאו. בקיצור...עברתי 'גיהנום פנימי' של שינאה עצמית והורדת ערכי העצמי לאפס,רק בגלל שלא חיפשתי במקום הכי פשוט וקרוב,והעדפתי לעשות סיבובים בכל החניה והבניין במקום לחשוב על הבית-על המקום הכי קרוב; וגם - הבנתי שאני אנושית - ושדווקא עקב כל סיבובי הבדיקות שהרכב נעול,לא יכולתי לחשוב להכניס את המפתחות לתיק, כלומר: נטיה אחת למושלמות גרמה לחוסר ריכוז בדבר החשוב השני. וגם - כל אותו זמן נאלצתי להישאר עם 'הידיים המלוכלכות' -כיוון שהיתי בקניות קודם, ונגעתי בבצל,עגבניות וכו' - בחרתי- וידיי התלכלו מכך(ככה הרגשתי); ורק אחרי ההקלה העצומה שחשתי כששמעתי שהמפתחות נמצאו,רק אז ניגשתי לשטוף ידיים,למרות שהיה לי חשק קודם לעשות זאת,אך לא ביזבזתי זמן על זה. מקווה שלא 'עייפתי' אתכם, שבת-שלום, משתנה

לקריאה נוספת והעמקה
16/03/2007 | 15:46 | מאת: משתנה

שלא נמאסתי על כולכם,כפי שנמאסתי על רון,ואם כן בבקשה תכתבו לי - כדי שאפסיק 'לעשות מעצמי צחוק' ולשתף דברים אישיים.

16/03/2007 | 15:56 | מאת: אני יודעת שכן...

אולי באמת ראוי שתפסיקי.

16/03/2007 | 19:24 | מאת: ליאת מנדלבאום

ערב טוב משתנה, סוף טוב הכל טוב. יש מפתחות, יש סדר, ויש אפילו הישגים קטנים שזכרת לציין. כל הכבוד. ובעניין התגובות המכאיבות לך - כאשר את מפנה שאלה כנה אל המשתתפים, עליך להביא בחשבון גם תגובות כאלה. הכתיבה בעילום שם אינה עוברת על כללי הפורום. אני מנצלת את ההזדמנות ומבקשת מכל הכותבים לשמור על כבודם של המשתתפים האחרים. שבת שלום ליאת

16/03/2007 | 19:32 | מאת: משתנה

מרוב ה'מאבקים' שהיו לי,לא היתי מודעת כ"כ להישגים שכן השגתי(רשמתי,אך לא קלטתי שהם השגים),ותודה שעזרת לי להגיע להבנה זו. את ול. שיפרתן את מצב-רוחי,לעומת המשתתפים בשורות מעליכן.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית