מוות

איך אפשר לעבד מוות של אדם קרוב ואהוב! איך בעצם נפרדים ומבינים שאדם זה לא יחזור.(למרות שהגיונית אני יודעת אך אני ממשיכה לחלום בלילה על דמותה של סבתי אשר מתה לפני 5 שנים. וגם בחלומות בכולם אני יודעת שהיא מתה אך רואה אותה בכל מיני מצבים מפחידים. יושבת על כיסא-חיוורת ואני אומרת לעצמי שזה לא יכול להיות כי היא מתה! או שרואה אותה הולכת וכולה עקומה ומנסה להשיג אותה ולדבר איתה. אחרי שהיא נפטרה היו לי חלומות עליה כשנתיים ועכשיו הכל חוזר! למה?

שלום אליאן! אני קוראת את הדיונים בימים בימים האחרונים על אודות המוות של אדם קרוב ואומרת לעצמי - אלהים, כמה שכולנו מגיבים בעצם באותה הצורה! גם אני חולמת כל הזמן על שני הורי שנפטרו, בצורה מאוד דומה לתיאור שלך: הנה, לרגע קט הם שוב חוזרים, מוחשיים ביותר, ואז לאט לאט הם שוב נשמטים לך מבין הידיים. וכשמתעוררים זוהי מועקה שאי אפשר לתאר במילים! והמסקנה שלי היא - מן הסתם זהו התהליך הנורמלי והבלתי נמנע, ולצערי אין תרופת פלא נגדו. ומן הסתם, הדרך הטובה ביותר היא לא להתכחש לתהליך זה, אלא דווקא להכיר בו ולזרום איתו - לבכות כשחשים צורך, לדבר על זה עם מי שאפשר, וגם לדעת שבכל זאת, עד כמה שזה נשמע נדוש, הזמן מהווה גורם מרפא, ולו גם באופן חלקי. כל טוב!

תלויי איך חוית את מות סבתך האהובה. האם היית נוכחת ,האם סבלה?האם היה ארוע טראומתי עם פטירת?שאז בוודאיי שאת זקוקה לבעל מקצוע על מנת להקל ולו במעט. במידה והכל היה טבעי ורצונו של בורא עולם,אזיי ממשיכים לחיות עם זה ופשוט לשחזר רק את הרגעים היפים שהיה לך עם סבתך שאהבת מאד. אנשים שאוהבים קשה לשכח,לכן עם הזמן מנציחים,נותנים שם דומה לאחד מהילדים הנולדים,שמים תמונה יפה במסדרון, ואז זה חלק מחייך. כי ביננו אין מי שאוהב וחם כמו הסבתא. וכאשר אנו מתבגרים ומקימים דור הבא תמיד יהיה צילה על ביתנו. יהיה זכרה לעד.

הבחורה שענתה לך צודקת במאה אחוז. גם אני חולמת על הוריי המתים. כנראה שזו דרך להתאבל. עדי