יום הולדת (שוב)

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/03/2007 | 22:03 | מאת: דנה

כשלחצתי על הוספת הודעה חדשה בנושא, תהיתי לעצמי אם לפני שנה גם שלחתי משהו כזה וחזרתי לי למרץ 2006 והפתעה הפתעה הנה הוא מופיע לו גם שם- http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-6,xPG-605,xFT-553965,xFP-553965,m-Doctors,a-Forums.html ואם הייתי מגלה את הפורום הזה לפני אז סביר להניח שכל מרץ הייתה מופיעה לה הודעה שכזאת. שונאת את יום ההולדת שלי!!!! מאז ומתמיד וכל שנה שעוברת רק מחריפה את המצב. אם לפני שנה הייתי בדכאון רציני חודש לפני, הרי שהשנה הגדיל הדיכאון לעשות והופיע על פתח דלתי חודשיים מראש. חודשיים של מגרנות איומות, חוסר יכולת לתפקד כראוי תסכול, שנאה עצמית, התרחקות מחברים, כעס על כל העולם. יום אחד בשנה שמצליח להעביר אותי על דעתי. אני כואבת ובעיקר כבר עייפה, מאוד עייפה...

לקריאה נוספת והעמקה
06/03/2007 | 22:27 | מאת: יעלה

דנה, בקומה מעל, רשמתי ברכת יום הולדת לנורית. אחרי ששלחתי, ראיתי את ההודעה שלך, והתכווצתי. חזק מאוד העברת את הכאב שלך. גם אני לא משתגעת על ימי הולדת. דווקא בגלל זה, אני משתדלת למלא את היום הזה בהפקות מיוחדות ומתוכננות היטב. יום אחד בשנה מעביר אותך על דעתך. עוד שעה וחצי הוא נגמר. מאחלת לך שההקלה תגיע כבר מחר בבוקר. שתהיה לך שנה שמחה. מקווה שההודעה במרץ 2008, תהיה אחרת לגמרי. מזל טוב לך :- ) יעלה

06/03/2007 | 23:54 | מאת: דנה

תודה על הברכות. היום לא נגמר עוד שעה וחצי וזה בגלל שהשנה כתבתי את ההודעה כמה ימים לפני, ככה שההכי גרוע עדיין לפני... בעבר גם מלאתי את היום בהפקות אבל זה תמיד היה כל כך מנותק מכל מה שהרגשתי שבבית לאחר שההפקות הסתיימו הייתי ממררת בבכי. לפני שנה כבר לא יכולתי להעמיד פנים ובחרתי להיות עם ההרגשה הרעה. זה עדיף מלחבוש מסיכה לא?! תודה בכל אופן על המילים שלך :) באמת הלוואי שמרץ 2008 יהיה אחרת

06/03/2007 | 22:27 | מאת: משתנה

מזל-טוב דנה, אני מצטערת לקרוא על מצב-רוחך המדוכדך,אך זה כ"כ מוכר לי מעצמי בכל יום-הולדת... אז הכי מומלץ ביום-ההולדת אפילו אם אין חשק לחגוג, למצוא את היחודיות של יום זה, ולהינות מהחוויה,כי אח"כ תתגעגעי אליה.

06/03/2007 | 23:21 | מאת: הדר

זה פשוט מתחיל כבר בילדות.... דווקא יום ההולדת שלי שלו כל כך חיכיתי היה יום עצוב בשבילי ואפילו בכיתי..... (יהודה אטלס) ובכל זאת, אני מוכרחה לומר, שאצלי יש שנים בהם אני סובלת ביום ההולדת, שונאת אותו, מחכה שיעבור. ויש שנים שזהו היום הכי אהוב עלי. השנה - לא.... אני מרגישה שאני לא זקוקה לברכות, אולי לקצת רחמים.. הדר

06/03/2007 | 23:58 | מאת: דנה

משתנה, קשה למצוא את הייחודיות של היום הזה כי לא באמת אני מרגישה שיש מה לחגוג. זה גדול עלי, זה יום שלא מניח לי להעמיד פנים. הדר למרות שיש שנים קשות עדיין יש את אותן שנים שבהן את אוהבת את יום ההולדת. זה חשוב וזה גדול. ביום ההולדת שלך אני לא ארחם עלייך אבל אני מוכנה סתם להיות כאן בשבילך למקרה שתצטרכי כתף שלא רק תומכת אלא באמת מבינה

07/03/2007 | 00:09 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום דנה, יש משהו מאוד נוגע ללב בשני עצי ההודעות הסמוכים, זה שלך וזה המברך את נורית לכבוד יום הולדתה... מרחק 'גיאוגרפי' קטן בין שני העצים, ומרחק נפשי אדיר... נכון שבלוז יום-הולדת הוא חוויה מוכרת, אך נדמה לי שאצלך מדובר בהרגשה הרבה יותר רחבה ומעמיקה, שפשוט 'מתלבשת' לה על התאריך בו נולדת... אולי יהיה קל יותר להתייחס לחוויה הרגשית עצמה במלוא הכבוד הראוי לה, ולהכיר בכך שהיא יכולה לבוא וללכת בכל עת, מבלי שתהיה מחוייבת דווקא לתאריך בו נולדת? הנה, 'ביטלנו' את יום ההולדת שלך, לפחות עד שתרצי בו בחזרה... עכשיו נותר לטפל בהרגשות הקשות הקשורות, כפי שכתבת, למקום בו את נמצאת היום ביחס לפנטזיות המוקדמות שלך. שיהיה קל, אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית