לא יודעת מה לעשות

לאימי יש הרבה בעיות מאז שאחי(בנה) התאבד, אמנם זה היה לפני כ- 12 שנים ונראה שעבורה זה קרה רק לפני זמן קצר היא מאוד עצבנית , וכל דבר קטן מפריע לה ויכול לגרום לה להתווכח ולריב , היא צועקת המון ומקללת והכל בעיקר נופל על האנשים שאוהבים אותה וקרובים אליה היא כמעט שלא יוצאת מהבית ובראשה חולפים נושאים בודדים שעליהם היא חושבת כל היום ומדברת עליהם בצורה אובססיבית היא לא חושבת בהיגיון והיא מאמינה שכל דבר שקורה ושמפריע לה נעשה בכוונה תחילה לפגוע בה ושאנשים רוצים להזיק לה הבעיה היא שהיא בכלל לא במצב שהיא רוצה או מאמינה בטיפול והיא אפילו לא מבינה עד כמה חמורה הבעיה שלה ועד כמה זה פוגע בנו כשמדברים איתה על זה היא משליכה את הכל על אחרים , על איך זה שכולם לא בסדר ולכולם יש בעיות נפשיות ושהיא חיה יפה עם עצמה מה אפשר לעשות בשביל לגרום לה לראות את כל ההרס שהיא יוצרת ולגרום לה לתת שוב אמון באנשים ובעצמה?

שלום קאשיה, שאלת שאלה קשה... אובדן של ילד הוא התמודדות ארוכת שנים, למעשה ללא גבול. נראה שהצער, הכאב והכעס ממלאים את אמך, והיא אינה מצליחה למצוא נקודות של תקווה שכדאי להיות מושקעת בהן. אחת הדרכים היעילות ביותר לשקף לאדם את האופן בו כאבו משפיע על הסביבה, היא ליצור 'התערבות משפחתית'. אני מתכוונת למצב בו תשוחחי באופן אישי עם בני המשפחה והחברים/מכרים של אמך, ותתאמי עם כולם מועד למפגש משותף. גם אמך תוזמן אל המפגש, והנוכחים יספרו לה על התחושות והמחשבות שלהם בנוגע להתמודדות ולהתנהגות שלה בשנים האחרונות. זו התערבות קשה מאוד, ויתכן שאמך תכעס ותרצה ללכת, אבל האמת היא שבכל תגובה שתבחר, להתערבות כזו יש אפקט עוצמתי שקשה להתעלם ממנו. חשוב לא להסתפק רק במתן שיקוף, אלא להציע לאימא דרכי עזרה. אחת האפשרויות היא קבוצה להורים שכולים, שיכולה להיות התנסות משמעותית ומפיגת בדידות. וכמובן, שתמיד פתוחה בפניה הדרך של טיפול פרטני. את מוזמנת לשתף אותנו בהתלבטויות נוספות, ושלא תדעו עוד צער, אורנה

תודה רבה אורנה אבל אני לא בטוחה שזה יעזור מרוב כל הכעס והתוקפנות של אימי לא נותרו לה חברים ובני המשפחה התרחקו , אפילו בנה הגדול , אחי, די ניתק איתה קשר ורק אני ואבי נשארנו לידה למרות שאפילו הוא חושב על גירושין הבעיה העיקרית היא שלא מסוגלת להקשיב ומעבר לזה , כבר אמרנו לה עד כמה היא פוגעת אבל זה ממש לא מעניין אותה , היא רוצה להתייסר ולסבול כי אחרת היא מרגישה אשמה והיא רוצה שכולם יסבלו כמוה כדי שיבינו את הכאב שלה לגבי קבוצת תמיכה של הורים שכולים אני לא בטוחה שהיא תרצה , כי היא חושבת שאז הכל יהיה בסדר והיא לא רוצה חיים טובים אולי אם אלך בעצמי לקבוצה כזו ואנסה לשכנע מישהו מהם להפגש איתה ולשכנע אותה להצטרף...