אני בצרות צרורות....

בעקבות טיפול פסיכולוגי כושל נכנסתי למצב של רימנטיבי (נדמה לי שככה מבטאים זאת), כלומר ניתוח עצמי , וניבור יתר. המצב אצלי כל כך חריף, הוא נמשך שנתיים כאשר חיי הצטמצמו לכדי אפס. אני נכנסתי לסחרור של שטף מחשבות (סוג של הצפה),קראתי הרבה חומרים פסיכולוגיים, מחשבות על מחשבות, תאוריות על תאוריות, אין אבן שלא הפכתי בחיי, באישיותי ובנפשי. המצב מלווה במעין דכאון וחרדה גבוהה, נמנעת מלעשות דברים ולפגוש אנשים. אני לא מסוגלת לעשות כלום מרוב מחשבות! הוכחתי לגלות שכדור חצי מ"ג רספונד עוזר לארגן ולשכך במעט את המחשבות. בנוסף, קיבלתי ציפרלקס עכשיו (זה היום הראשון שנטלתי, והחרדה והמחשבות הסטריות). כמובן, שמרוב מחשבות אני לא יכולה להתעסק בעשייה, מעין מעגל קסמים. הייתי מעוניינת לקבל עצות יעול ממך בבקשה, איך ניתן לצאת מהמצב (אם בכלל), כי בכל רגע נתון אני בודקת את עצמי מה המצב איתי, יש אובססיה. האם יש עשיה ספציבית שלדעתך תוכל לחלץ אותי ממצב סבוך זה... אני רוצה לציין כמובן, שגם הריכוז שלי נמוך מאוד. לגבי טיפול פסיכדינאמי חדש שהתחלתי עכשיו , אני בספק לגביו, אם זה בדיוק "התרופה" לניתוח יתר ולעיסוק אובססיבי בעצמי. תודה

נורית היקרה שלום, הצטערתי לשמוע על מצבך, לצערי אין לי 'דברי חוכמה' שיעזרו לך לומר לך,לפחות לא כרגע,אך חשוב לי לחזק אותך ולאחל לך שתצאי בקרוב ממצב זה. תמיד את מחזקת אותי,ואשמח אם אוכל בדרך כלשהיא לחזק אותך. אני מקווה שלא תכעסי על כך ש'התפרצתי' להודעתך אל אורנה. באהבה, משתנה

זו נורית אחרת...

משתנה יקרה מאוד, היום אני כאן. אתמול לא הייתי. הייתי קבורה תחת הספרים... ראיתי עכשיו את דברייך שכוונו אלי. ורציתי להודות לך. ריגשת אותי. לא אני כתבתי. אבל בי נגעת. נורית

שלום נורית, מספר 'קומות' מתחתייך עניתי לשאלה דומה מאוד של ליאת, ויש לי תחושה שתמצאי שם את עצמך... נורית, נסי להרגיע מעט את החיפוש התיאורטי והשכלתני אחר הבנה, ותני לעצמך להתנסות בטיפול הנוכחי. בכל מקרה, ימים יגידו האם הטיפול ייגע בך באופן נכון ומיטיב, וכרגע אין לך שליטה מלאה בדברים. כפי שכתבתי לליאת, טיפול תרופתי יכול בהחלט להיות לעזר. בהצלחה, אורנה