מתחיל לכאוב נורא..

. לא היה טיפול כבר שבועיים. לא הלכתי . חשבתי להפסיק.. אתמול בלילה ,אחרי העבודה התחלתי להרגיש מועקות. רציתי שתיכנס בי איזה מכונית בדרך הביתה. וגם היום קשה. התקשרתי למטפלת ביקשתי שתקבל אותי דחוף היא מרגישה לא טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל כך דואגת לה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! היא לא תוכל לקבל אותי הרופאים אמרו לה בינתיים לנוח.. לא יודעת מתיהיא תחזור בינתיים היא תדאג שפסיכולוגית אחרת שעובדת איתה תוכל לקבל אותי רק עד שהיא חוזרת. לא יודעת אם אלך לפסיכולוגית אחרת, בכלל לא יודעת אם בא לי על טיפול לא קל לי התהליך.. לא יודעת..... מתחיל לכאוב לי נורא.. הכל עולה מחדש הכל מציף.. העבר המגעיל. והרי גם עכשיו קשה, בהווה. ואני כבר מותשת. אני חנוקה מידי.

ערב טוב חן, לפעמים, בגלל נבצרות זמנית (מילה נהדרת שעשתה קאם-בק בנסיבות מושחתות), מטופלים מועברים - כאגרטל שביר ויקר ערך - לידיו הנאמנות של מטפל ממלא מקום. דווקא מהמקום הכל כך כאוב, יכולה להיות לזה השפעה מיטיבה במיוחד, כמו 'עזרה ראשונה' המוחשת אל מי שצייר על חוף הבדידות S.O.S באותיות ענק. במקומך, הייתי מנצלת את ההצעה הנדיבה, ומתחזקת עד יעבור זעם. מקווה שיפוג הכאב, אפילו במעט. אם תרצי, אנחנו כאן כל השבת. ליל מנוחה ליאת