ליאת שלום

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/02/2007 | 23:07 | מאת: נעמה

אני מניחה כי את זוכרת את הסיפור שלי...סיפרתי לך כאן לא מזמן על טיפול כושל שפירק אותי ומאז שנתיים וחצי אחרי לא חזרתי לעצמי. המלצת לי למצוא מטפלת טובה "סוף סוף" ואכן מצאתי. העניין הוא שאני לא מאמינה כי טיפול יעזור לי (ולא בגלל הקודם) אלא שהרי כזכור לך, מרוב הצפה רגשית מקיפה וכואבת (שמרביתה נעשתה על ידי דרך פורומים), יחס עוין, תוקף ופוגע מצד המטפלת דאז (בזה לא נגמר הסיפור, התמוטטות "פסיכוטית" בפורום בעל אופי מעליב, ופוגעני אינטנסיבי). אני היום מצויה במעין דכאון, אך זה לא דכאון של תרופות. פשוט הדימוי העצמי שלי כ"כ טוטאלוס שנשארתי ללא כוחות ויותר מזה, כל המיצים שתססו בי קודם, מיציי החיים שלי ייבשו לחלוטין. זה נשמע אולי קשה להאמין, אך אני מרגישה כמו קיר, ששום דבר חיובי אינו יחדור אותי. אפילו חיצוניותי הטובה אינה עוזרת. ליאת, אני מרגישה מיואשת אפילו עצם הפניה שלי בכתיבה בפורום. תתארי לך לרגע את המקרה הגרוע ביותר של אדם שנשרף (מטאפורי) כל כולו ולא נשאר ממנו כלום. הבאר התייבש, שום דבר אינו משמח אותי ומחזיר לי את המוטיבצייה והשאפתנות שהייתה לי. הייתי אז בדרכי לעשות את התואר השני וכשהחל כל המצב, הפסקתי מפאת חוסר עניין בחיים ובהצלחה. אני מרגישה כיום נטולת אגו לחלוטין (הידיעה שיש אנשים בודוהיסיטיים ששואפים לכך לא מעודדת אותי). אני איבדתי עניין בהכל, התנתקתי מהחברים, לא עובדת שנתיים, מרגישה מתה בפנים. אני לא מוצאת דבר שעלול להחזיר את החיות באמת הנדירה שהיתה לי, לא מצליחה להכנס להילוך ראשון. חוששת שגם ואם יקרה נס בדרך כלשהי, ולהילוך ראשון העביר, את השני והשלישי...לעולם לא ישוב. אני מרגישה כי חיי נהרסו, אני בשנות ה- 30 לחיי, ניהלתי תפקידים בכירים ...וכל דבר בזמנו נהרס במחי יד על ידה. לכן אני לא רואה איך טיפול יכול להועיל לי כשמלכתחילה לא ממש הייתי זקוקה לכזה. איך טיפול יחזיר לי את שמחת החיים? את השביעות הרצון ותחושת השלמות הפנימית שחוויתי (ולרגע שלא תחשבי בטעות שאולי אני עושה פה אידיאליזציה, ממש לא). להת'

לקריאה נוספת והעמקה
21/02/2007 | 23:10 | מאת: נעמה

21/02/2007 | 23:58 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום נעמה, כתבת מילים כואבות מאוד, כמעט אפשר לשמוע את זעקתן. אני חושבת שטיפול טוב יכול בהחלט להתערב בייאוש שאת חשה, לשאול מה נגזל ממך ומה את יכולה לדרוש לעצמך בחזרה. בנוסף לטיפול טוב, אני מציעה לא לפסול כל-כך מהר את האפשרות להיעזר בטיפול תרופתי. אני בטוחה שהמטפלת הטובה שלך תוכל לקשר אותך עם פסיכיאטר/ית טובים לא פחות, שיוכלו לחוות את דעתם בנושא. את יודעת, יתכן שחסר לי רקע סביב שאלתך, שאני מבינה שנכתב במשמרות של ליאת. אם תרצי, הפני את תשומת לבה מחר לשאלתך ואני בטוחה שהיא תוסיף את תשובתה המלומדה... שיהיה בהצלחה, אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית