מודאגת

אני אמא לשניים. וכיוון שאני מטופלת בתינוקת שמתעוררת בליילה לינוק מספר פעמים, בעלי לרוב מטפל בביתנו הבכורה בת השנתיים וחצי. מקלח אותה ומשכיב אותה לישון. בעלי אדם טוב. וככל הידוע לי אינו נמשך לילדים. ואין שום אינדיקציה שעלולה להדאיג אך בכל זאת אני מרגישה חרדה עמומה. אנחנו לא ישנים ביחד כיוון שאני לוקחת את התינוקת תכופות להנקה והוא אומר שהוא פוחד שיתהפך עליה וצפוף במיטה וכו'. הוא מרדים את הגדולה לידו , ולעיתים ישנים כך כל הליילה. למרות שביקשתי ממנו שיעביר אותה למיטתה, אחרי שהיא נרדמת. כיוון שאני רוצה שתתרגל לישון במיטתה. איך מתמודדים עם הדאגה לבת. אני לא יכולה לדבר איתו על זה בצורה שלא תפגע בו ותפגע בקשר שלנו. ואני גם כועסת על עצמי שאני חוששת כך. וכועסת על עצמי כאשר אני אומרת לו שאני עייפה מדי כשהוא רוצה מין, כאשר אני באמת באפיסת כוחות. אולי הוא יישן עם ביתנו ואז... תודה....

לילך יקרה, ילדים אינם אמורים לישון במיטת הוריהם בשום גיל. כשמדובר בתינוק, אכן קיימת סכנה של פגיעה פיזית קטלנית, כתוצאה מחנק או חבטה לא מכוונת מתוך שינה. מבחינה זו, את או בעלך 'מסוכנים' לתינוקת באותה מידה. גם לשינה 'זהירה מדי' של ההורה יכול להיות מחיר, בעיקר של גב תפוס, צוואר תפוס, או סתם שינה לא טובה. בגיל מאוחר יותר, בוודאי שאין הצדקה ללינה משותפת. הפיתרון בתקופת ההנקה הוא עריסה או מיטת תינוק הממוקמת בסמוך למיטת ההורים. פעמים רבות, כאשר קיימת קרירות והתרחקות בין בני הזוג, שינה עם הילד יכולה לשרת את צרכיהם הלא מודעים של ההורים. את מציינת בעצמך שלעיתים קרובות אין לך כוח/חשק לסקס, ויתכן שהבחירה להצמיד אליך את התינוקת מאפשרת לך תירוץ לא רע. החזירי את בעלך למיטתכם הזוגית, והניחי לכל אחת מהבנות לישון בנוחות במיטתה. יתכן שהקרבה הפיזית ביניכם תשבור את מעגל ההימנעות שלך, ותפיח רוח חדשה בחיים האינטימיים שלכם. מעבר לכל זה, כאשר קיימים בך חששות עמומים ודאגה בנוגע לשלומה של בתך, אין להשאיר זאת ליד המקרה, ועליך להבטיח מעל לכל ספק שאינה נפגעת בבית או מחוצה לו. בברכה ליאת