לדרור
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אומנם כבר' דשתי' בנושא זה עם ליאת בסופ"ש,אך כעת אני מרגישה עוד יותר שרע לי ועצוב לי,ושחיי פונים לקראת תפנית שלילית בלבד ולא חיובית. ליאת צדקה בכך שאמרה שעיצות בד"כ לא עוזרות וכו',ולכן איני מצפה לעיצה,כי נראה לי כבר ששום עיצה לא תעזור לי,אך אולי תגובתך תאפשר לי להבין מה 'דפוק' אצלי,ולמה אני 'הורסת' את חיי במו-ידיי ולא מנסה לעשות כלום כדי לצאת ממצב מתסכל זה. ןכמו-כן להבין למה תמיד...תמיד... אני 'אוכלת אותה' עם כל דבר,ואיני מגזימה - כאילו שמשהו בפרצוף שלי אומר לאנשים 'הנה הפראיירית,תעבדו עליה בלי בעיה',ואנשים קולטים 'פראיירים' כמוני ומנצלים זאת,וככה זה אפילו עם בחירת בני-זוג,עם יציאה ל'בליינד-דייטים'(בתקופה שעוד הסכמתי לצאת). וחוץ מזה שיש לי כאילו 'כתם שחור' גדול בכל נושא מציאת העבודה,בגלל העובדה שבעבר פוטרתי(בלי קשר שזה לא היתה אשמתי ולא היה קשור לתפקודי בעבודה),ולכן גם לחפש עבודה כבר הפסקתי מזמן,אין לי יותר כוח לאכזבות; ממילא כל אדם שבטחתי בו איכזב אותי בסופו של דבר בצורה זו או אחרת. פשוט אין לי כוח יותר לכל ה'סבל' הזה שאני עוברת,חיי הם כמו 'מלחמת התשה'. מצטערת על שהארכתי, משתנה
למשתנה שלום, לעיתים הדרך בה אנו מסתכלים על הדברים ישנה השפעה אדירה גם על מה שאנחנו חושבים שקורה ולעיתים אף על מה שקורה באמת. כאשר את חווה את עצמך כמישהי שרואים בה פראיירית את תחפשי עדויות לכך וכשתחפשי תמצאי.כך גם לגבי העבודה, אכן כשמפוטרים ממקום זה מעלה שאלה, אבל אם כל מי שפוטר לא היה מוצא עבודה, מעט מאוד אנשים היו עובדים כיום. כך שנראה לי שמשהו בך גורם לך להרגיש לא טוב עם עצמך, עם דימוי עצמי נמוך וכשאת מרגישה כך, גם אחרים רואים בך את זה, כי זה מה שאת מראה, וכתוצאה מכך נוצר מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו. בעיני הדרך שלך לצאת משם היא לעבוד על הדימוי והערך העצמי שלך באופן עמוק אמיתי והדרגתי, דרור
תודה דרור על תשובתך, מתשובתך הבנתי שכמו ליאת,גם אתה ממליץ לי על טיפול פסיכודינאמי,אך חשוב לי לדעת - עד שאעשה טיפול זה יש לי לדעתך אפשרות לצאת מ'המעגל הזדוני' שאני נמצאת בו(יאוש- גימוי עצמי נמוך-אבטלה-יאוש וכו')? כי בשביל לממן טיפול כזה אני חייבת לעבוד,וברור גם שצריכה לחזק את דימויי העצמי. יש פיתרון למצב זה?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
