שאלה...

בזמן האחרון אני מנתקת קשרים מהחזקים ביותר בחיי שלדעתי מזיקים לי כבר זמן מה. איך אני יודעת שבאמת מדובר בהחלטה נכונה או שאני עוברת תקופה כזאת ושאולי אחר כך אני אתחרט על כך. יש את החברה הטובה ביותר שלי שבשנה האחרונה כבר לא חברה כל כך טובה מאז שהסטטוס שלנו התחלף היא לבד ואני עם בן זוג איתה ניתקתי את הקשר וההרגשה באופן כללי בקשר לניתוק זה טובה בינתיים (לפני 3 שבועות בערך). בנוסף, החלטתי להתנתק גם מאבי שמפלה בין האח הבכור לבין שאר הילדים. הכעס הזה אינו בן יום וניסיתי שלא להכנס לענין הזה. מדובר ב-4 אחים בוגרים כולם בין 23 עד 32 כאשר הבן הבכור בן ה-32 קיבל מיד כשהתחתן לפני כ-10 שנים וילה במושב כאשר הוא משלם משכתנא של 1300ש``ח בלבד ולכל אורך הזמן קיבל המון עזרה בכסף (גם כשהיה רווק) ובכלל במעורבות מוחלטת של אבי בכל הקשור אליו, (יש לציין שהם עובדים יחד בעסק משפחתי קטן) בנוסף, הוא קיבל רכב שמוחלף זאת פעם שלישית הפעם הוא מבקש או יותר נכון דורש לקבל ג`יפ בסכום של כ-250,000 ש``ח מה שנראה לי מעליב ביותר כאשר אני ואחותי בנות 29,28 (רווקות) לא מקבלות שום סיוע מההורים. לא פעם דיברנו על כך שנקבל איזה שהוא סכום התחלתי מההורים (ביוזמת אמא) לרכישת דירה משותפת לי ולאחותי ושאנחנו נשלם כ-2500 עד 3000 ש``ח משכתנא. זה כמובן נדחה על ידי אבי בכל מיני טענות שאם נחליט מתי שהוא להתחתן הרכוש שלי ילך גם לבעל וכו` וכו` (הוא שוכח שהוילה הולכת גם לגיסתי ושבכלל כולם היום עושים הסכמי ממון) חשוב לי מאוד לציין שאמנם זה אולי נשמע מגעיל, כי מדובר בכסף, ואני גם מרגישה קצת מגעיל בגלל זה לא דיברתי על זה כל השנים, אבל לא ממש מדובר פה רק בכסף. כי לא אכפת לי לדוגמא שלא יתן לי אלא לאחים האחרים. פשוט נראה לי מוגזם לקנות לאח אחד שכבר מסודר לגמרי בחיים ג`יפ במחיר של חצי דירה. אני לא מבקשת את הכסף לעצמי למרות שאני הבאה אחריו בגיל, אלא פשוט לחלק בצורה הגיונית בין האחים. אפילו לא בצורה שווה. רק פחות או יותר. איך יכול להיות שרק אח אחד נהנה כביכול מהכסף של ההורים? אם אבא שלי היה קמצן ושומר לעצמו את הכסף או שלא היה לו כסף מי היה מדבר בכלל? אני פשוט נעלבת כילדה שלו שהוא לא מרגיש כלפי את אותו רצון לעזור ולהיות מעורב כמו שהוא מרגיש כלפי אחי. הוא מזרים לו כספים בסכומים מאוד גדולים מבלי למצמץ אפילו כאשר לשאר האחים קשה לו מאוד לתת. אז גם משניהם (מאבא שלי ומאחי שאיתם אגב במשך השנים הסתכסכתי לא מעט. הם עתיקים ביותר וזה יצר בנינו המון בעיות) התנתקתי נכון לשעה זו. אשמח מאוד לשמוע את דעתך המקצועית בענין. האם אני מגזימה? האם לדעתך חוצפה שבת תדבר על נושא כזה או שטבעי שאני ארגיש ככה? עכשיו ברור שמה שלא ירצו לתת לי אני כבר לא רוצה לקבל. באמת שציפיתי שהוא ירגיש רצון לעזור. בעיקר אני רוצה לשמוע מאיש מקצוע - האם אני צודקת או ילדה חוצפנית?

יעל שלום, את מתארת מערכת יחסים מאוד סבוכה עם אבא ועם אחיך הבכור, את מרגישה מקופלת וכתוצאה מכך מרגישה שאת לא רוצה או לא יכולה להיות בקשר איתם. אבל נשמע לי שאת לא מרגישה בנוח עם זה, את מרגישה צורך להתנצל על כך שאת עוסקת בכסף, את מחפשת הכרעה שיפוטית מאיש מקצוע, פסיכולוג, באשר לשאלה האם את צודקת או סתם חוצפנית. ומכאן אני מסיק שהמילה חוצפנית מקננת אצלך ומפריעה לך. עצתי לך היא לא לחפש תשובה מי צודק, אלא לחפש מה נכון לך, ובהחלט ייתכן שכרגע נכון לך לקחת מרחק מאבא. זו השאלה המרכזית, מה נכון לך ולא מה נחשב נכון, אני מאוד מקווה שתוכלי להסתכל על מעשייך לא ממקום שיפוטי, דרור