מחשבות

האם אתם המטפלים, חושבים על המטופלים שלכם גם בין הפגישות? מה עובר לכם בראש? תודה רבה, דנה

דנה יקרה, מטפלים חושבים על המטופלים שלהם גם בין הפגישות. לא תמיד זה נעשה באופן מתוכנן או יזום. לפעמים מדברים על מטופל במסגרת הדרכה או התייעצות עמיתים (תוך שמירה על חסיון, נא לא לדאוג!), לפעמים נזכרים בו בגלל שיר ברדיו, תכנית בטלוויזיה, מאמר מקצועי, ספר, סרט, וכיוב'. ממש כשם שהמטפל הופך להיות דמות משמעותית וקרובה עבור המטופל, כך הופך המטופל חשוב ומשמעותי עבור המטפל. בברכה ליאת

ערב, רוצה גם להוסיף, שלדעתי, אנחנו בראשם של המטפלים (ולפחות בראשו של כל מי שאנו במערכת יחסים איתו) פשוט משום שהם חווים קשר איתנו. בין אם ירצו בין אם לאו. תכנים עוברים מצד לצד. משהו ממך נכנס אליו. תמיד. יש מי שטוען שאפילו אם מדובר באדם במצב קטטוני אטום, אוטיסטי, דיסוציאטיבי וכד', או אם נרחיק לכת - מחוסר הכרה... משהו כן חודר פנימה כל עוד הוא חי..., נשמע קצת מיסטי, אך לא לכך כוונתי... אז... גם אם לא צצות מחשבות ספציפיות שיודעים עליהן, בפנים של האחר יש לנו נוכחות. לטוב ולרע. לפעמים גם בהחלטות ובמעשים שלכאורה לא קשורים לעניין. זה עובד גם הפוך. כך נראה לי. ואולי סתם קשקשתי וטחנתי... א.ה.