מעדכנת

אני נוזלית היום... ככה נויה קוראת לי כשאני ממש רכה. הייתי אצלה (הפסיכולוגית...) והיא הייתה איתי... היא נגעה בי בבטן הכי רכה. הסכימה למשהו לא רגיל... עכשיו יש בעיה אחרת... יש אזור בארץ שאסור לי להתקרב אליו... אחרי הפגישה התקשרתי לנויה ועבדתי עליה שעזבתי את הטיפול... היא כמעט חטפה התקף לב... התעצבנה עלי נורא והוציאה עלי חוזה... כך שאם אני מתקרבת לאזור מגורייה ברדיוס של 10 קילומטר... היא הורגת אותי במכות... :-))) ליאת, מה שלומך? ספרי קצת. שבת שלום. נורית

נורית יקרה, יש בשורות שגם נויה, אמיצת הלב, מתקשה לעמוד בהן. יש אנשים שאסור, כנראה, להתחיל איתם. :-)) אני שמחה לשמוע ששדה המוקשים הפך לנגיעות רכות. הדיווחים האלה משדרים מסר מרגיע למי שעדיין מגשש בתוך אי הידיעה. אני עצמי משתפרת, תודה. ההתקררות האקוטית חלפה לה, והותירה אותי עם שיעול נבחני ויבש, שמוציא את החשק לחיות, אבל עושה משהו לשרירי הבטן. במקרים של שיעול קשה במיוחד, התחושה היא של וריד מתפוצץ במוח. חוויה מכוננת. תודה, חביבתי, על ההתעניינות, וסוף שבוע נעים ליאת

ליאת יקרה, עכשיו, כשחזרתי ל'חלון' של הפורום, אני רואה שכתבנו בדיוק באותה השעה. אני מקווה שהשיעול יחלוף בקרוב. שיעול יבש זה באמת זוועה (אני תמיד נתקעת בשלב הזה..), אבל לפחות זו דרך אלטרנטיבית להוציא את הקרביים (מלבד פסיכולוג, כמובן). מאחלת לך שתצליחי לישון בשקט (תנסי אדים אולי), נויה

נוריתי יקירה, לא צריך להגזים - לא חוזה ולא נעליים :) את מוזמנת אלי בכל עת, את יודעת.. הראייה שלי כבר מעורפלת מרוב עייפות... ליאת - תלכי גם את לישון ? לילה טוב, נויה